יָשָׁן

, א) ש"ז, מ"ר יְשָׁנִים, —  דבר לא חדש, בפרט תבואה מהשנה שעברה, vorjährige Früchte; fruit de l'année passée; fruits of the last year:  וזרעתם את השנה השמינת ואכלתם מן התבואה יָשָׁן עד השנה התשיעת עד בוא תבואתה תאכלו יָשָׁן (ויקר' כה כב).  וְיָשָׁן מפני חדש תוציאו (שם כו י).  —  ב) ת"ז, לנק' יְשָׁנָה, מ"ר יְשָׁנִים, יְשָׁנוֹת, שאינו חדש, שאינו מזמן קרוב, alt; ancien; ancient:  ומקוה עשיתם בין החמתים ומי הברכה הַיְשָׁנָה (ישע' כה יא).  הדודאים נתנו ריח ועל פתחינו כל מגדים חדשים גם יְשָׁנִים דודי צפנתי לך (שה"ש ז יד).  — ובתו"מ:  החמרים שנכנסו לעיר אמר אחד שלי חדש ושל חבירי ישן שלי אינו מתוקן ושל חבירי מתוקן (דמאי ד ז).  וורד חדש שכבשו בשמן ישן ילקט את הוורד (שבי' ז ז).  חרובין חדשים שכבשן ביין ישן וישנים בחדש חייבין בביעור (שם).  הפייס השלישי חדשים לקטורת בואו והפיסו והרביעי חדשים עם ישנים (יומ' ב ד).  על החדשים אנו בושין אלא שאתם מגלגלים עלינו את הישנים (כתוב' ח א).  אמר לו יין מבושם אני מוכר לך חייב להעמיד לו עד העצרת וישן משל אשתקד (ב"ב ו ג).  הסיק בהן את התנור אם חדש יותץ ואם ישן יוצן (ע"זג ט).  אמר לו נטלתים (את הפירות) והנחתי לך ישנים תחתיהם (תוספתא דמאי ד כב).  כל הירק את יכול לעמוד עליו אם חדש הוא אם ישן הוא (ירוש' שבי' ט לח ד).  כתוב אחד אומר ששת ימים תאכל מצות וכתוב אחד אומר שבעת ימים מצות תאכלו הא כיצד ששה מן החדש ושבעה מן הישן (שם פסח' ו לג.).  חצי שמינית טברנית הישנה (שםשבת ח יא.).  המקדיש את השדה לא הקדיש החרוב המורכב ושקמה הישנה (שםב"ב ד יד ד).  עד כאן הן מתמצות לילד מן הישנות מכאן ואילך הן מתחילות לילד מן החדשות (שםשקל' ג מז:).  ראו דברים ישנים מפי זקן חדש (מד"ר בראש' סג).