פ"ע, עת' תֵּשַׁם, לרבות נסתר' תִּישַׁמְנָה, בהפס' תִּישָׁ-,  — כמו שָׁמַם: ותן זרע ונחיה ולא נמות והאדמה לא תֵשָׁם (בראש' מז יט).  לחמם בדאגה יאכלו ומימיהם בשממון ישתו למען תֵּשַׁם ארצה ממלאה (יחזק' יב יט). וידע אלמנותיו ועריהם החריב וַתֵּשַׁם ארץ ומלאה מקול שאגתו (שם יט יז).  בכל מושבותיכם הערים תחרבנה והבמות תִּישָׁמְנָה למען יחרבו ויאשמו מזבחותיכם (יחזק' ו ו).