*, ש"נ, — כמו ישֶׁר: צדיק וישר הוא שהוא מתנהג בישרות עם כל באי העולם (ספרי דבר' שז). אתה כוננת ישרות לאוהבים שעל ידי המשפטים שנתת להם הם עושים מריבה זה עם זה ובאין לידי משפט והם עושין שלום (מד"ר שמות ל). וזך זה הקב"ה שהוא נוהג עמו במדת ישרות ונותן לו שכרו בעולם הזה כפועל העושה מלאכה עם בעה"ב באמונה (שם רות א). אמר ר' חנינא היא (התורה) וכל כלי אומנותה ניתנה עינותנותה צידקה וישרותה ומתן שכרה (שם דבר' ח). אמר רבי לוי דן אותם בישרות דן אותם בלילה אימתי כשהם ישנים מן העבירות (פסיק' רבתי מ). כששופטי ישראל וגדולי הדור ומנהיגם הולכים בישרות ובתמימות ומתרחקין מן החטא ומן הכיעור (והזהיר, שמות לח.). — ובסהמ"א: והשם שהוא נתגלה למשה בסנה מתוך אהבה מתוך הרחמים ומתוך הענוה ומתוך הישרות ומתוך השפלות (אותי' דר"ע ו ז). שהיה די באמרו כאשר הלך לפניך באמת ובצדקה ובישרות לבב (ר"י אברבנאל, מ"א ג). והיה כל זה לדוד בסבת חסידותו וישרותו (הוא, ש"א כד). אעפ"י שמתו בניו ובנותיו ואבדו כל נכסיו עודנו מחזיק בתומתו וישרותו ותסיתני בו לבלעו חנם (מעין גנים לאיוב ב ח). ראובן שהיה מוחזק בכשרות ובישרות כל ימיו ותמיד היה יושב ועוסק בתורה ובמצות (שו"ת חות יאיר צב). — ואמר הפיטן: אל כליות בוחן ושבילי לב, כשרות ישרות ושרירות הלב (סליח' יום ז, אם עונינו). ששון ושמחה וגילה וישועה, בימי גמול עם ישראל, חסידות וישרות בו ידועה, יבורך בברכת אבותינו (סמא"צ, פזמ' למילה, יגל שחק). יודע אני בעצמי שאין בי לא תורה ולא חכמה לא דעת ולא תבונה לא צדקה ולא ישרות ולא גמילות חסדים (וידוי ליוה"כ, רבש"ע).