°, ש"ז, מ"ר יַשְׁרָנִים, —  מי שטבעו להתנהג ביֹשֶר: שאם יונחו האנשים ישרנים אין רע ביניהם כמעט לא היו צריכים לחכמת הדינין (אמונה רמה ב א). חכם ואיש ישרן נבון ובר סברן (שו"ת רמ"א כה).