, ת"ז, סמי' יְְשַׁר, לנק' יְשָׁרָה, מ"ר יְשָׁרִים סמי' יִשְׁרֵי, לנק' יְשָׁרוֹת, —  א) שאינו עָקֹם, שאינו כפוף, שאינו נטוי, eben, gerade; droit; straight, even:  כחדק יָשָׁר ממסוכה (מיכ' ז ד).  ורגליהם רגל יְשָׁרָה (יחזק' א ז).  כנפיהם יְשָׁרוֹת אשה אל אחותה (שם כג).  אוליכם אל נחלי מים בדרך יָשָׁר לא יכשלו בה (ירמ' לא ח).  יש דרך יָשָׁר לפני איש ואחריתה דרכי מות (משלי יד יב).  וידריכם בדרך יְשָׁרָה ללכת אל עיר מושב (תהל' קז ז).  להתענות לפני אלוהינו לבקש ממנו דרך יְשָׁרָה לנו ולטפנו ולכל רכושנו (עזר' ח כא).  — ב)  בהשאלה, במוסריות, מה שנאה וכשר לפי הצדק, recht, richtig; droit, juste; right, correct; דרך יָשָׁר:  והוריתי אתכם בדרך הטובה וְהַיְשָׁרָה (ש"א יב כג).  כל דרך איש יָשָׁר בעיניו (משלי כא ב).  יָשָׁר מעגל צדיק (ישע' כו ז).  כי יְשָׁרִים דרכי יי' וצדקים ילכו בם (הוש' יד י).  — יְשַׁר=דרך, שהולך בדרך ישר:  תועבת צדיקים איש עול ותועבת רשע יְשַׁר-דרך  (משלי כט כו).  להפיל עני ואביון לטבוח יִשְׁרֵי-דרך (תהל' לז יד).  ואדם יָשָׁר:  חי יי' כי יָשָׁר אתה וטוב בעיני צאתך ובאך אתי במחנה כי לא מצאתי בך רעה (ש"א כט ו).  וראיתם הטוב וְהַיָּשָׁר מבני אדניכם ושמתם על כסא אביו (מ"ב י ג).  והיה האיש ההוא תם וְיָשָׁר וירא אלהים (איוב א א).  אם זך וְיָשָׁר אתה כי עתה יעיר עליך (שם ח ו).  אבד חסיד מן הארץ וְיָשָׁר באדם אין כלם לדמים יארבו איש את אחיהו יצודו חרם (מיכ' זב).  עשה האלהים את האדם יָשָׁר והמה בקשו חשבנות רבים (קהל' ז ט).  —  ודבר יָשָׁר, פעל יָשָׁר:  כי יָשָׁר דבר יי' וכל מעשהו באמונה (תהל' לג ד).  וזך יָשָׁר פעלו (משלי כא ח).  בצדק כל אמרי פי וכו' נכחים למבין וִישָׁרִים למצאי דעת (שם ח ט).  פקודי יי' יְשָׁרִים משמחי לב (תהל' יט ט).  ותתן להם משפטים יְשָׁרִים ותורות אמת (נחמ' ט יג).  —  וְהַלֵּב:  היש את לבבך יָשָׁר כאשר לבבי עם לבבך (מ"ב י יה).  היטיבה יי' לטובים וְלִישָׁרִים בלבותם (תהל' קכה ד).  —  יְשַׁר=לֵב, יִשְׁרֵי=לֵב, שיש לו לֵב יָשָׁר:  כי הלוים יִשְׁרֵי לבב (דהי"ב כט לד).  אלהים מושיע יִשְׁרֵי לב (תהל' ז יא).  —  עשה הַיָּשָׁר בעיני פלוני, מה שטוב בעיניו:  ועשית הַיָּשָׁר והטוב בעיני יי' (דבר' ו יח).  איש הַיָּשָׁר בעיניו יעשה (שופט' יז ו).  ראה כל הארץ לפניך אל טוב ואל הַיָּשָׁר בעיניך ללכת שמה לך (ירמ' מ ד).  ועתה הננו בידך כטוב וְכַיָּשָׁר בעיניך לעשות לנו עשה (יהוש' ט כה).  ואני הנני בידכם עשו לי כטוב וְכַיָּשָׁר בעיניכם (ירמ' כו יד).  —  וכמו תה"פ:  דברי ייטיבו עם הַיָּשָׁר1 הלך (מיכ' ב ז).  —  וכמו שֵׁם, אדם יָשָׁר:  תמֹת נפשי מות יְשָׁרִים (במד' כג י).  זכר נא מי הוא נקי אבד ואיפה יְשָׁרִים נכחדו (איוב ד ז).  ישמו יְשָׁרִים על זאת (שם יז ח).  כי יְשָׁרִים ישכנו ארץ (משלי ב כא).  תמת יְשָׁרִים תנחם (שם יא ג).  בברכת יְשָׁרִים תרום קרת (שם יא).  יראו יְשָׁרִים וישמחו (תהל' קז מב).  לַיְשָׁרִים נאוה תהלה (שם לג א).  זרח בחשך אור לַיְשָׁרִים (שם קיב ד).  —  ולנק' יְשָׁרָה, במשמ' דבר יָשָׁר:  שמעו נא זאת ראשי בית יעקב וקציני בית ישראל המתעבים משפט ואת כל הַיְשָׁרָה יעקשו (מיכ' ג ט).  —  ספר הַיָּשָׁר2, ספר שהיו כתובים בו שירי הגבורה של עם ישראל:  ויאמר (יהושע) לעיני ישראל שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון וידם השמש וירח עמד עד יקם גוי איביו הלא היא כתובה על ספר הַיָּשָׁר (יהוש' י יב=יג).  ויקנן דוד את הקינה הזאת על שאול ועל יהונתן בנו ויאמר ללמד בני יהודה קשת הנה כתובה על ספר הַיָּשָׁר (ש"ב א יז=יח).  —  ובתו"מ, דרך ישרה, בהשאלה במוסריות:  רבי אומר איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם (אבות ב א).  —  משקל ישר, לא פחות ולא יותר מהראוי:  שקלי הדיוט אם שוקל אחד אחד חוזר ושוקל כולן כאחד או יוסיף או יגרע אבל שקלי הקדש ישרים שקלן כל אחד ואחד וחזר ושקלן כולן כאחד לא ריבה ולא מיעט (מד"ר במד' ד).  והשקל משקלו ד' זהובים שהם חצי אוקיא למשקל הישר של קלוניא (רש"י שמות כא לב).  —  ובתשברת, °קו יָשָׁר, שטח יָשָׁר:  אם אפשר לימצא שטח ישר הקוים שוה לשטח העגולה וכו' שאי אפשר שישוה שטח ישר הקוים לשטח העגול (רובע הקו, כ"י).  —  ובדקדוק והגיון, °שֵׁם יָשָׁר, הצורה העקרית בלי נטיות:  ונקרא האות מלה והשם ממנו מה שנקראהו שם ישר וממנו אשר נקראהו שם נוטה וכו' שכל שם שנקודו חולם הוא אשר יקראוהו אנשי מלאכת ההגיון השם הישר והשם שנקודו חירק או פתח הוא אשר יקראהו בעל מלאכת ההגיון השם הנוטה (מלות הגיון יג).