ת"ז, לנק' יִשְׂרְאֵלִית, — של ישראל: ויצא בן אשה יִשְׂרְאֵלִית והוא בן איש מצרי בתוך בני ישראל וינצו במחנה בן הַיִּשְׂרְאֵלִית ואיש הַיִּשְׂרְאֵלִי ויקב בן האשה הַיִּשְׂרְאֵלִית את השם ויקלל (ויקר' כד י=יא). — ובתו"מ: בזונה נכרית וכו' בזונה ישראלית (ע"ז סג.). — ובסהמ"א: מה גדלה מעלת האומה הישראלית על כל בני אדם (נופ' צופים ב יז). שכפי הוראות המערכה ומשפטי הכוכבים יחייבו השפלה ואיבוד אל כללות האומה הישראלית (חמה"י ב, פורים ד). ולכן הוצרך המתוכח המשיב הישראלי לפרש אותם המאמרים באופן מסכים לשרשי הדת הישראלית ולכן היו שתי אלו הדעות משותפים (קובץ ויכוח ד).