פ"ע, כֹּאֵב, כֹּאֲבִים, עת' יִכְאַב, — היה לו כְּאֵב, גופני או רוחני: ויהי ביום השלישי (מהיום שמָלוּ אנשי שכם) בהיותם כֹּאֲבִים בראש' לד כה. אך בשרו עליו יִכְאָב ונפשו עליו תאבל איוב יד כב. ואני עני וְכוֹאֵב ישועתך אלהים תשגבני תהל' סט ל.  גם בשׂחק יִכְאֵב לב ואחריתה שמחה תוגה משלי יד יג.  — ואמר בן סירא: אם יש לך ייטיב (העשיר) דבריו עמך וירששך ולא יכאב לו ב"ס גני' יג ה.  — ובתו"מ כמו"כ: שכל איבריהם (של הנמולים) כואבים עליהן ירוש' שבת יט יז.. — ובסהמ"א: לפי שאין לך (אדם) שאין נפשו כאבה עליו בלילה מרוב עמל וטורח שטרח ביום סדור רש"י, דיני סעודה תכז.  אדם אחד שהיה חולה אמרו לו ממה אתה כואב אמר להם מרוב עונותי מבח' הפנינ', שער בקור חולים. — ופָעוּל °כָּאוּב, כמו כֹּאֵב: כְּאוּב לבב אני יוצ' יוה"כ, אלהי אל תבישני.  קול עדתך תרצה הכאובה והיגועה סמא"צ, ליל ר"ה, קול שופר.  

— הִפע', הִכְאִיב, הִכְאַבְתִּי, יַכְאִיב, מַכְאִיב, תַּכְאִיבוּ, —  א) הִכְאִיבוֹ, גרם לו כְאֵב, גופני או רוחני: כי הוא יַכְאִיב ויחבש  ימחץ וידו תרפינה איוב ה יח.  ולא יהיה עוד לבית ישראל סלון ממאיר וקוץ מַכְאִב1 מכל סביבתם יחזק' כח כד.  יען הכאות לב צדיק שקר ואני לא הִכְאַבְתִּיו שם יג כב.  — ואמר בן סירא: קרב עני אל תכאיב ואל תמנע מתן ממסכין ב"ס גני' ד ג.  — ובמדרש: יודע אני כמה עתידים להכאיבני במדבר מד"ר שמות ג.  — °הִכְאִיב את לבו: ולא נכאיב לבו בזה הדבר תשו' הגא', חברון קח.  — °הִכְאִיב את תארו, גרם שיהיה תאר פניו כמו כואב: אין העבודה והיראה שתהיה כופף את ראשך ומכאיב את תוארך כי אם שתהיה מביא כפופים ועניים מרודים אל ביתך ומעלה מלבם כל אנחותם כפי יכלתך הגיון הנפ' לבר חייא ב.  — הִכְאִיב התוחלת, לא מלא אותה: כי חנון ורחום הוא (האלהים) ולא יכאיב תוחלת הבוטחים בו משלי סנדאבר.  — ב) בהשאלה, הִכְאִיב השדה באבנים, כסה את פני האדמה באבנים לבלתי תתן פרי: והכיתם (במלחמה) כל עיר מבצר וכל עיר מבחור וכל עץ טוב תפילו וכל מעיני מים תסתמו וכל החלקה הטובה תַּכְאִיבוּ2 באבנים מ"ב ג יט.  

— נִפע', °נִכְאַב, — במשמ' כָּאַב, בגופנ' ורוחנ': כאשר נכאב [אני] בבוא עלי צער כן הם נכאבים אגר' מנחם גיצני הקראי, לקו"ק נספח' 59.  חולי וגוהי בת ציון כיולדה אשר פירושו הכאבי והתחלחלי ר"י א"ת, תרג' השרש' לריב"ג, גוח.  ואי אפשר שישבר העצם ולא יכאיבו כל סביביו וכשהמכה קולטת הריאה אליה ונסרכת תסתרך ג"כ אל כל סביבותיה הנכאבים שו"ת הרי"ט י.  — ואמר המליץ: בפתחו אוצרות מתן ימהר כמטר אחרי סער וסופה, ואם נכאב לנקשה יום כאלו נתון חילו למכאובו תרופה רשב"ג, זרועי על בנות ימים.  וכמה גבורים ברחו בגופות נכאבות, אשר אין בהם לבבות ר"י חריזי, תחכמוני ז.  — וברוחניות, ואמר המשורר: נכאב בלי אם ולא אב צעיר ויחיד אני רשב"ג, שירי שלמה, דוקס א.  — וכן אמר עמנואל בשירו: עוררו כיום בכי אל תחשו וזעקו, היום אני נכאב, ואין לי אם ואב, היום שלומי עושקים עשקו עמנ', מחבר' יג.

— הָפע', °הָכְאַב, הוּכאב, — כמו נכאב: כי הם מתענגים באכלם מאכלם ובשתות משתיהם ויוכאבו כאשר ירעבו ויצמאו אגר' מנחם גיצני הקראי, לקו"ק נספח' 59.  — ואמר הפיטן: גולה ונקלה הוכאבתי ונכערתי, הונעתי חגתי ורויתי רוש ונשכרתי ר"א בר שמעיה, סליח' יום ד, אריה ביער.  

— נִתפ', °נִתְכָּאֵב, — כמו נכאב: ופרעה המושל היה מתנגע ומתכאב במכאובות ונגעים יוסיפון, פרק פה.