1 גם בארמ' וסורית, בערב' כיב كيب במשמ' יגון, ולעצם המושג כאב השתמשה הלשון הערב' בשרש וג'ע وجع, שהוא  השרש יגה שהשתמשה הלשון העברית להמושג של צער ותוגה.