ש"ז, בכנ' כְּאֵבִי, — רגש צער גופני שיחוש בעל חי ממַכּה או פצע באחד מאבריו, וכיוצא בזה, Schmerz; douleur; pain: וישבו אתו (שלשת רעי איוב שבאו לנחמו אחרי הֻכה בשחין) לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר כי ראו כי גדל הַכְּאֵב מאד (איוב ב יג). אם אדברה לא יחשׂך כְּאֵבִי (שם יו ו). — וגם צער רוחני: נד קציר ביום נחלה וּכְאֵב אנוש (ישע' יז יא). לא ישבתי בסוד משחקים ואעלז מפני ידך בדד ישבתי כי זעם מצאתני למה היה כְאֵבִי נצח ומכתי אנושה (ירמ' יה יז-יח). הנה עבדי ירנו מטוב לב ואתם תצעקו מִכְאֵב לב ומשבר רוח תילילו (ישע' סה יד). נאלמתי דומיה החשיתי מטוב וּכְאֵבִי נעכר (תהל' לט ג). — ואמר בן סירא: טוב למות מחיים רעים ונוהת עולם מכאב עומד (ב"ס גני' ל יז). — ובמשמ' גופנית זו גם בתלמוד, וּכְאֵב לֵב, שם לחלי מיוחד של הלב,  Kardialgie, Magenkrampf1:  אמר רב כל חלי ולא חולי מעים כל כאב ולא כאב לב כל מיחוש ולא מיחוש ראש כל רעה ולא אשה רעה (שבת יא.). א"ר חמא בר"ח הרגיל בקצח אינו בא לידי כאב לב (ברכ' מ.). — ומצוי בסהמ"א במשמ' כאב גופני כללי ובצרוף עם שמות אבר מהאברים במשמ' שֵׁם לחלי מיוחד: יתחדש ממנו עובי בריסי העין ואדמימות עם כאב מרקד (צרי הגוף לנתן פלקירא, כ"י בריטי מוז').  מיני הכאב שיש להם שמות הם אלו החכוכי המשעיר העוקץ הלוחץ הממתח המפשח המשבר הרפה הנוקב המחטי המרדים הדופק הכבדיי היגיעיי הסולד (קאנון א ב ב כ).  ואמנם (השלשול) ההוה מהמעי הישר והוא המעי הששי יש ממנו שיהיה עם כאב נקרא זחיר והוא עסוי (שם ג יו א ב).  כאב דופק יגיד חמימות באברים כאב אטום יורה קרירות בחלקו (ר"י צהלון, אוצה"ח ה ג).  — ואמר המשורר: אשוב לכבות אש כאב נפשי כי הכאב יוסיף עלי חליה (רשב"ג, קטע גני', JQR July 1913).  שארו החלי בלה ועצמו, ואכל הכאב בדיו וגלדו (רמב"ע, דיואן לה, כ"י בודליאנה).  —  ומ"ר כְּאֵבִים, כְּאֵבָיו, ואמר המשורר: יתנה סיס על אמיר למותו והעגור יקנן בין עפאיו, ואורים תאבו לסבול כאיביו וכוכבי מעלה לשאת חלאיו (קטע כ"י לרמב"ע מהגני' בביה"ס בקהיר).  — °כְּאֵב גיד הנשה: כאב גיד הנשה ובלטין סיאטיקה והוא כאב מתחיל מפרק הירך ויורד מאחוריו על פחד הירך (קאנון ג כב ב ד).  —  °כְּאֵב המֵעים: כשיתחדש כאב המעים עם קדחת אז תעשה ההנחה בדוחן (פרקי משה ט).  — ובהשאלה, רגיל בדבור: עשה לו כאב ראש, במשמ' גרם לו צער ובלבול.  — °כְּאֵב הַפְּרָקִים2, Rhumatisme: בכאבי הפרקים ומה שיכלול הנקרס וגיד הנשה (קאנון ג כב ב ג).  ורוב מה שיקרה להם כאבי הפרקים שיקרה לו תחלה נקראם (שם).  חולה מוטל על ערש דוי ימים רבים בחולי הרטט שהוא כאב הפרקים ש"ט טורטושי, בתחל' ספר השמוש, ביה"ס בודליאנה, ועי' רטט.  — ובמשמ' *צער רוחני: כל המאריך בתפלתו ומעיין בה סוף בא לידי כאב לב3  שנאמר תוחלת ממושכה מחלת לב (ברכ' נה.).  אמר הקב"ה למשה יודע אני מה כאב הן עתידין לעשות אלה אלהיך ישראל ואעפ"י כן וארד להצילו מיד מצרים (מד"ר דבר' ג).  אמר הקב"ה לירמיה מה אתה רואה ודומם היום אני דומה לאדם שהיה לו בן ועשה אותו חופה ומת בתוך חופתו ואין לך כאב לא עלי ולא על בני (מד"ז איכה, בובר, כי).  — ומ"ר °כְּאֵבִים, ואמר המשורר: לזאת אדאג אני נכאב, ועל זאת כאבי נעלה מכל כאבים (ר"ע פרנסיס, צבי מודח 123).