*, — קל לא נהוג.

— הִתפ', *הִתְכָּאֵר, — נעשה כָאוּר: שכל זמן שהאשה מקבלת עוברים היא מיתכארת 1 ומיתאזבת (מד"ר בראש' מה).

— פֻע', °כֹּאַר, מְכֹאָר, מכוּאר: ושהו שאמרו חכמים הנטען לאשת איש והרבה לעז שלה בקול שאינו פוסק ויש עדים בדבר מכואר זה וכו' וכיצד דבר מכואר כדתניא רוכל היוצא ואשה חוגרת בסינר אמר רבי הואיל ומכואר הדבר תצא (הלכ' פסוק', גיט').  

— הִפע', °הִכְאִיר, — עשה מְכֹאָר: הקדיר עלי השמש בלי יאיר, כנהרג הישיש גבור מעיר, וגם ירח אורו הכאיר, השחיתו תמתו בלי להשאיר (אתאונן, QGDJ III 338).  

— הָפע', °הָכְאַר, הוּכאר, — כמו נתכאר: הנשים ההגונות לכם ישיבה, הוכארו2 וסערה בם נשבה (קרוב' לפורים, ואהב אומן).