ש"ז, בכנ' כְּבֵדִי, כְּבֵדוֹ, — האבר הבשרי הדמי שבקרב בע"ח, שחלק אחד ממנו מפריש המרה והשני החמר המתוקי ההולך להריאה ומשמש שם לפעולת הנשימה, Leber; foie; liver: ולקחת את כל החלב המכסה את הקרב ואת היתרת על הַכָּבֵד ואת שתי הכלית (שמות כט יג).  עד יפלח חץ כְּבֵדוֹ (משלי ז כג).  — ובתו"מ זו"נ: ניטל הכבד ולא נשתייר הימנו כלום (חול' ג א).  ניטלה הכבד ונשתייר הימנה כזית (שם ג ב).  הכבד אוסרת ואינה נאסרת מפני שהיא פולטת ואינה בולעת (תרומ' י יא).  (האומר) ערך ראשי וערך כבדי עלי נותן ערך כלו זה הכלל כל דבר שהנשמה תלויה בו נותן ערך כלו (ערכ' ה ב).  ניטלה כבד ולא נשתייר בה כדי להעלות ארוכה (תוספתא חול' ג ב).  כבד שנימוח מטמא ברביעית (בכור' נה.).  נדלדלה כבד ומעורה בטרפשיה (חול' מו.).  התליע כבד שלה זה היה מעשה ועלו עליה בני עסיא שלש רגלים ליבנה לרגל שלישי התירוה להם (שם מח.).  קני הכבד והן המזרקין שבו שבהן הדם מתבשל (רמב"ם, שחיט' ו ח).  — ותפקידו של הכבד בגוף: ריאה שואבת כל מיני משקין כבד כועס מרה זורקת בו טפה ומניחתו (ברכ' סא:).  עשרה דברים משמשין את הנפש הושט למזון והקנה לקול וכבד לחימה והריאה לשתיה וכו' (מד"ר ויקר' ד).  הכבד קולט הדם ומשמש בו לפני הלב (מדר' הנעלם, זהר, תולדות).  — והיו הקדמונים קוסמים בכָבֵד של בע"ח מת לנַחַשׁ, לדעת על פי תנועותיו ובדומה מה שרצו לדעת: כי עמד מלך בבל אל אם הדרך בראש שני הדרכים לקסם קסם קלקל בחצים שאל בתרפים ראה בַּכָּבֵד (יחזק' כא כו).  — ומליצה, נשפך כְּבֵדוֹ של פלוני, מרוב צער ויגון: כלו בדמעות עיני חמרמרו מעי נשפך לארץ כְּבֵדִי על שבר בת עמי (איכ' ב יא).  — °ושָׁפַךְ דַּם כְּבֵדוֹ, הרבה לבקש, להתחנן, ואמר הפיטן: עדי יתרצה עבד בתחנוניו אל רבו, ויתחד העובד עם המלך במסבו, וישפוך דם לב וְכָבֵד ויגיד נגע לבבו (יעירוני רעיוני, יוצ' יוה"כ, סדור תימנ', כ"י בריט' מוז').  — °זָב הַכָּבֵד מרוב יגון, ואמר המשורר: המרעי אני בוכה ואם על נדוד אחים ומפקד האחיות, אשר יזוב באש גודם כְּבֵדִי והחלב אשר על הכליות (רמב"ע, דיואן עו, ב"י בודליאנה).  — °היה בתוך כְבֵדוֹ של פלוני, היה חביב מאד עליו, ואמר המשורר: מה לי ולזמן שב נתנני על לב בנות עופר מאד כבד, אחר היותי כל ימי נוער מהם בתוך לבב ותוך כָּבֵד (רמב"ע, תרשיש ה).  — °ובין הלב והכבד, ואמר המשורר רמב"ע בתשובתו לר"י הלוי: הם אהלי חסד אשר יום צענו בין לב וכבד נתקעו תקוע (דיואן צח, כ"י בודליאנה).  —  ומ"ר כְּבֵדִים: ולפיכך אמרו שאם נמצאו שני כבדים אם דבוקין זה לזה במקום חיותא טרפה (שו"ת רשב"א ד).  — יֹתֶרֶת, הכבד, *אצבע הכבד, *חצר הכבד, שמות נרדפים לאונת הכבד הבולט מהאונה הימנית של הכבד, 1Caputextorum, Lobus caudatus. — °עִלַּת הכבד, עי' עִלָּה.  — °שער הכבד, הערק הגדול של הכבד, עי' שַׁעַר.