ת"ז, סמי' כְּבַד, כֶּבֶד, לנק' כְּבֵדָה, מ"ר כְּבֵדִים, סמי' כִּבְדֵי, — ההפך מן קַל, מה שצריך הרבה מאמצי כח כדי להרימו למעלה, לשאתו ולסבלו, schwer; lourd; heavy, א) במשמ' העקרית: ויפל מעל הכסא וכו' ותשבר מפרקתו וימת כי זקן האיש וְכָבֵד ש"א ד יח.  ובגלחו את ראשו והיה מקץ ימים לימים אשר יגלח כי כָבֵד עליו וגלחו ושקל את שער ראשו מאתים שקלים באבן המלך ש"ב יד כו.  כמשא כָבֵד יכבדו ממני תהל' לח ה.  — ומ"ר: וידי משה כְּבֵדִים ויקחו אבן וישימו תחתיו וישב עליה שמות יז יב. — ואמר בן סירא: כבד ממך מה תשא ואל עשיר ממך מה תתחבר ב"ס גני' יג ב. — ובתו"מ במשמ' זו: בכל יום היתה (המחתה) כבדה והיום קלה יומ' ד ד.  אשה שראשה כבד עליה ואבריה כבדים עליה נדה סג:.  כבד עלי ראשי כבד עלי זרועי סנה' מו:.  ארבעה טבעים שברא מהם הקב"ה העולם השלשה הם עליונים זה למעלה מזה והרביעי הוא התחתון הכבד שבכולן ואלו הן הארץ היא הכבידה שבכולן מד"ר במד' יד. — ובמשמ' גדול ועצום, כמו סלע וכדומה: כצל סלע כָּבֵד ישע' לב ב.  — וענן כָּבֵד, טעון הרבה מים, חשוך: ויהי קלת וברקים וענן כָּבֵד על ההר שמות יט יו. — ורב המספר: ויעל עמו גם רכב גם פרשים ויהי המחנה כָּבֵד מאד בראש' נ ט.  וצאן ובקר מקנה כָּבֵד מאד שמות יב לח.  ויצא אדום לקראתו בעם כָּבֵד וביד חזקה במד' כ כ.  ותבא (מלכת שבא) ירושלמה בחיל כָּבֵד מאד מ"א י ב.  וישלח שמה סוסים ורכב וחיל כָּבֵד מ"ב ו יד.  — ומה שהוא רב וקשה לסבל: ויבא ערב כָּבֵד ביתה פרעה ובית עבדיו שמות ח כ.  הנני ממטיר כעת מחר ברד כָּבֵד מאד שם ט יח.  ויעל הארבה על כל ארץ מצרים וינח בכל גבול מצרים כָּבֵד מאד שם י יד.  — ובמשמ' גדול וחזק באיכות: ויספדו שם מספד גדול וְכָבֵד מאד וכו' ויאמרו אבל כָּבֵד זה למצרים בראש' נ י-יא.  — ומה שקשה לסבל, רעב כבד, עֹל כבד וכדומה:  ולא יודע השבע בארץ מפני הרעב ההוא אחרי כן כי כָבֵד הוא מאד בראש' מא לא.  אבי העמיס עליכם על כָּבֵד מ"א יב יא.  — ובסמי' כֶּבֶד, כֶּבֶד עון, שעונותיו רבים וכבֵדים: הוי גוי חטא עם כֶּבֶד1 עון זרע מרעים ישע' א ד.  — ב) לב כָּבֵד, קשה, שאינו רוצה לעשות מה שמצוים לו: כָּבֵד לב פרעה מאן לשלח העם שמות ז יד.  — ואמר בן סירא: לב כבד תבאש אחריתו וכו' לב כבד ירבו מכאביו ב"ס גני' ג כו-כז.  — דָּבָר כָּבֵד, שקשה לאדם לעשותו, schwierig; difficile; difficult: כי כָבֵד ממך הדבר לא תוכל עשהו לבדך שמות יח יח.  —  ועם כָּבֵד, קשה ערף, טרחן: כי מי יוכל לשפט את עמך הַכָּבֵד הזה מ"א ג ט.  — °היה כָבֵד על פלוני, היה עליו לטרח: הדעתן לא יבקר מי שהוא כבד עליו ולא יספר באזני מי שאינו מאזין אליו מבח' הפנינ', שער המוסר.  — ואמר המשורר: מה לי ולזמן שב נתנני על לב בנות עופר מאד כָּבֵד רמב"ע, תרשיש ה.  — °אִישׁ כָּבֵד, טרחן: בקור האדם הכבד קשה על החולה יותר מחליו ואמר (החכם) אדם אחד כבד בקר החולה והאריך לשבת אמר לו החולה אם יש לך בבית מאומה או אני חייב לך כלום קחנו ולך מבח' הפנינ', בקור החולים.  שבור הכוס שכון בית כוס טרם עם כבד תשתה, טוב לכת אל בית אבל מלכת עמו אל בית משתה משלי ערב.  מה לי ולכבד כי עת אשר ישב עמי ששון לבי יגרש שם.  בא לאיש חולה בין המבקרים איש כבד וישאלהו מה מחלתו אשר הציקתהו ויען החולה כך וכך שם כאבי אמר הכבד מחולי זה מת אבי ויחר לחולה מאד וכו' ויאמר הכבד אל יחר לך את אשר דברתי באזנך אקרא אל ה' ויחונך ויאמרו לו היושבים תוסף נא בתפלתך לבל נראה עוד אנוש כבד אולי יתעשת האלהים לנו ולא נאבד מגדל עז לר"י עמדין, עליית הבקור.  אלה דרכי הכבדים השנואים לכל הברואים איש כבד יבוא בסוד אחרים בלי רצונם ישחק לפניהם בעת עצבונם שם.  מה תאמר מן האיש הכבד, בגללו לנצח יאבד עמנ', מחבר' ו.  — ד) כְּבַד פֶּה, כְּבַד לשון, שמגמגם בלשונו, שאינו יודע לדבר היטב: ויאמר משה אל יי' בי אדני לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשם גם מאז דברך אל עבדך כי כְבַד פה וּכְבַד לשון אנכי שמות ד י.  — וּכְבַד לשון במשמ' מי שקשה להבין מה שהוא מדבר: עמים רבים עמקי שפה וְכִבְדֵי לשון אשר לא תשמע דבריהם יחזק' ג ו.  — ה) בדקדוק, °פֹעל כָּבֵד, בנין הַכָּבֵד, צורת הפעל העברי שנוסף על השרש אות או דגש להוציאו מעומד ליוצא וכדומה: וחלקתי הפעלים לשני מחלקים פועל קל ופועל כבד וקראתי שם הקל הבא על משקל פָּעַלְתִּי שהוא קל מכל הבנינים ושם הכבד הבא על זולת משקל פעלתי כמו הפעלתי ופועלתי וזולתם מן הבנינים והמשקלים וכו' ומן דבר הכבד שם פועל מדבר ושם פעול מדובר וכו' וכן קראתי שם הפעלתי כבד מפני ההא הנוספת בתחלתו מ' בן ג'יקטיליה, תרג' אותיות הנוח לר"י חיוג 12.  ודעתי להביא בכל שרש רוב מה ששמשו בו ממנו מקל וכבד ופועל ופעול פועל עתיד ומקור ר"י א"ת, הקד' השרש' לריב"ג. כונתי בזה לקצוב לכל הפעלים החולפים קליהם וכבדיהם וכל הבא מהם מפועל עתיד שם.  ויעתק מהבנין הכבד הנוסף  והוא פועל יוצא ראב"ע בראש' יב ח.  ולא ידעת שהוא מבנין הכבד מהפעלים השניים הוא, שפת יתר ג.  והטור השביעי (מהפעלים) נקרא בנין פועל הנוסף או הכבד רד"ק, מכלול, דה"פ ז.  כי גם המרובע קראו המדקדקים הקדמונים הבנין הכבד להיותו דומה לדגוש מקנה אברהם, בנין פע' מרובע.

כֹּבֶד, כְּבֵדוּת, כְּבֻדָּה וכו'. — *טעון, — *טען. — מאזנים. — מעמסה. — משׂא. — משקֹלת. — נֵטֶל. — סֵבֶל. — סַבָּל. — עמס. — פלס. — *פרק. — קל, ההפך מן כבד.  —קשׁה. — שׁקל.