1, — קל לא נהוג.
— פִע', כִּהֵן כִּהֲנוּ, כַּהֵן, לְכַהֲנוֹ, יְכַהֵן, יְכַהֲנוּ, — א) פ"ע, כִּהֵן הַכֹּהֵן, עבד עבודת הכהן, היה במשרת הכהונה: וכפר הכהן אשר ימשח אתו ואשר ימלא את ידו לְכַהֵן תחת אביו (ויקר' יו לב). וַיְכַהֵן אלעזר ואיתמר על פני אהרן אביהם (במד' ג ד). וימת נדב ואביהוא וכו' וַיְכַהֲנוּ אלעזר ואיתמר (דהי"א כד ב). — כִּהֵן לאלהים, היה לו לְכֹהֵן: ואת אהרן ואת בניו אקדש לְכַהֵן לי ושכנתי בתוך בני ישראל (שמות כט מד-מה). והלבשת את אהרן את בגדי הקדש ומשחת אתו וקדשת אתו וְכִהֵן לי ואת בניו תקריב והלבשת אתם כתנת ומשחת אתם כאשר משחת את אביהם וְכִהֲנוּ לי (שם מ יג-יה). — ואמר בן סירא בספרו את תפארת ימים קדומים: וימלא משה את ידו (של אהרן) וימשחהו בשמן הקדש ותהי לו לברית עולם ולזרעו כימי שמים לשרת ולכהן לו ולברך את עמו בשמו (ב"ס גני' מה יה). — ובמליצה: כי אתה הדעת מאסת ואמאסך מִכַּהֵן לי (הוש' ד ו), לאמר להיות לי כמו כהן. — ב) פ"י, כִּהֵן את פלוני, עשהו כהן: ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך ואת בניו אתו מתוך בני ישראל לְכַהֲנוֹ לי (שמות כח א). ועשו את בגדי אהרן לקדשו לְכַהֲנוֹ לי (שם ג). — ובהשאלה, כִּהֵן פְּאֵרוֹ, לבש פארו ביפי והדר כמו שלובש הכהן את מצנפתו עליו: כי הלבישני בגדי ישע מעיל צדקה יעטני כחתן יְכַהֵן2 פאר וככלה תעדה כליה (ישע' סא י).
— נִתפ', *נִתְכַּהֵן, — נהיה כהן, שרת במשרת כהן: א"ר חנינא לא נתכהן פנחס עד שהרגו לזמרי (זבח' קא:). לא נתכהן משה אלא שבעת ימי המלואים בלבד (שם קב,). — ובסהמ"א: כאשר הרג (פינחס) נשיא השבט על בעילת ארמית השיב חמת השם מעל כל העם ונתכהן ונתן לו השם ברית שלום (מלמד התלמיד' בלק). ובו התחייבו עונש זה אלא שהאריך להם עד היום שנתכהנו בו (שם, שמיני). — ובמשמ' °לבש בגדי פאר ועדיים, ואמר הפיטן: בטוהר עדיי לובש התכהני והתפארי, בושם רקוח התבשמי ולבונה התקטרי (יוצ' שבה"ג, אתי מלבנון).
1 עי' הערה להשרש כהן.
2 יונתן תרגם ככהנא רבא דמתקן בלבושוהי. וכעין זה רש"י: אשר ילבש לבושי פאר ככהן גדול. ע"כ. ורד"ק: יגדיל פארו בלבושים נאים. ע"כ. ויותר נראה כי הכונה בפאר כאן לכסוי הראש הנקרא פאר. ובסהמ"א השתמשו במליצת יכהן פאר במשמ' תופס משרה גדולה של כבוד ותפארה.