1, ש"ז, מ"ר כֹּהֲנִים, כֹּהֲנֵי, כֹּהֲנַי, כֹּהֲנֵינוּ, כֹּהֲנֶיךָ, כֹּהֲנָיו, כֹּהֲנֶיהָ, כֹּהֲנֵיהֶם, — אדם העֹבֵד עבודת הקדש לאלהים במקדש, מעלה הקרבנות ועושה שאר מעשי העבודה להאלהות, Priester; prêtre; priest: ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כֹהֵן לאל עליון ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קנה שמים וארץ בראש' יד יח-יט.  פוטי פרע כֹּהֵן אן שם מא מה.  יתרו כֹּהֵן מדין שמות יח א.  מתן כֹּהֵן הבעל מ"ב יא יח.  והאיש מיכה לו בית אלהים ויעש אפוד ותרפים וימלא את יד אחד מבניו ויהי לו לְכֹהֵן שופט' יז ה.  ואלה באו בית מיכה ויקחו את פסל האפוד ואת התרפים ואת המסכה ויאמר אליהם הַכֹּהֵן מה אתם עשים ויאמרו לו החרש שים ידך על פיך ולך עמנו והיה לנו לאב וּלְכֹהֵן הטוב היותך כֹּהֵן לבית איש אחד או היותך כֹהֵן לשבט ולמשפחה בישראל שם יח יח-יט.  —  ומ"ר: רק אדמת הַכֹּהֲנִים לא קנה כי חק לַכֹּהֲנִים מאת פרעה בראש' מו כב.  הוא ובניו היו כֹהֲנִים לשבט הדני שופט' יח ל.  ובני דוד כֹּהֲנִים היו ש"ב ח יח.  לא ידרכו כֹהֲנֵי דגון וכל הבאים בית דגון על מפתן דגון ש"א ה ה.  ויקראו פלשתים לַכֹּהֲנִים ולקסמים לאמר מה נעשה לארון יי' הודיענו במה נשלחנו למקומו שם ו ב.  ויעש (ירבעם)  מקצות העם כֹּהֲנֵי במות מ"א יג לג כל נביאי הבעל כל עבדיו וכל כֹּהֲנָיו מ"ב י יט.  — ובפרט כֹּהֲנֵי יי' אלהי ישראל מבית אהרן: אדם כי יקריב מכם קרבן ליי' וכו' והקריבו בני אהרן הַכֹּהֲנִים את הדם וכו' ונתנו בני אהרן הַכֹּהֵן אש על המזבח וכו' וערכו בני אהרן הַכֹּהֲנִים את הנתחים וכו' והקטיר הַכֹּהֵן את הכל המזבחה עלה אשה ריח ניחוח ליי' ויקר' א ב-ט.  וזה יהיה משפט הַכֹּהֲנִים מאת העם מאת זֹבחי הזבח אם שור אם שה ונתן לַכֹּהֵן הזרע והלחיים והקבה ראשית דגנך תירשך ויצהרך וראשית גז צאנך תתן לו כי בו בחר יי' אלהיך מכל שבטיך לעמד לשרת בשם יי' הוא ובניו כל הימים דבר' יח ג-ה.  כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם וכו' וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר יי' אלהיך בו ובאת אל הַכֹּהֲנִים הלוים וכו' ודרשת והגידו לך את דבר המשפט שם יז ח-ט.  ונגשו הַכֹּהֲנִים בני לוי כי בם בחר יי' אלהיך לשרתו ולברך בשם יי' שם כא ה.  נגע צרעת כי תהיה באדם והובא אל הַכֹּהֵן וראה הַכֹּהֵן והנה שאת לבנה בעור וכו' וטמאו הַכֹּהֵן ויקר' ג ט-יא.  ויאמר הַכֹּהֵן נקרבה הלם אל האלהים ש"א יד לו.  שמעו זאת הַכֹּהֲנִים והקשיבו בית ישראל הוש' ה א.  הכרת מנחה ונסך מבית יי' אבלו הַכֹּהֲנִים משרתי יי' יוא' א ט.  ואתם כֹּהֲנֵי יי' תקראו משרתי אלהינו ישע' סא ו.  הַכֹּהֲנִים לא אמרו איה יי' ירמ' ב ח.  כי לא תאבד תורה מִכֹּהֵן ועצה מחכם ודבר מנביא שם יח יח.  נשבע יי' ולא ינחם אתה כֹהֵן לעולם תהל' קי ד.  ויאמר התרשתא להם אשר לא יאכלו מקדש הקדשים עד עמד כֹּהֵן לאורים ולתמים עזר' ב סג.  —  ובכנ': כֹּהֲנֵי וזקני בעיר גועו איכ' א יט.  ראשיה בשחד ישפטו וְכֹהֲנֶיהָ במחיר יורו ונביאיה בכסף יקסמו ועל יי' ישענו מיכ' ג יא.  מחטאת נביאיה עונת כֹּהֲנֶיהָ השפכים בקרבה דם צדיקים איכ' ד יג.  ובעונותינו נתנו אנחנו מלכינו כֹהֲנֵינוּ ביד מלכי הארצות עזר' ט ז.  כֹּהֲנֶיךָ ילבשו צדק תהל' קלב ט.  המה מלכיהם שריהם כֹּהֲנֵיהֶם ונביאיהם ירמ' לב לב.  — כֹּהֵן הַגָּדוֹל: וְהַכֹּהֵן הגדול באחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומלא את ידו ללבש את הבגדים ויקר' כא י. עד מות הַכֹּהֵן הגדול אשר משח אתו בשמן הקדש במד' לה כה.   ויעל ספר המלך וְהַכֹּהֵן הגדול ויצרו וימנו את הכסף הנמצא בית יי' מ"ב יב יא.  חלקיהו הַכֹּהֵן הגדול שם כב ד.  היה דבר יי' בידי חגי הנביא אל זרבבל בן שאלתיאל פחת יהודה ואל יהושע בן יהוצדק הַכֹּהֵן הגדול חגי א א.  ויראני את יהושע הַכֹּהֵן הגדול עמד לפני מלאך יי' זכר' ג א.  ויקם אלישיב הַכֹּהֵן הגדול ואחיו הכהנים ויבנו את שער הצאן נחמ' ג א.  — הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ: אם הַכֹּהֵן המשיח יחטא ויקר' ד ג.  וְהַכֹּהֵן המשיח תחתיו מבניו יעשה אתה שם ו יה.  — כֹּהֵן הראש, כמו הכהן הגדול, וְכֹהֵן מִשְׁנֶה, השני, אחרי הכהן הגדול: ויקח רב טבחים את שריה כֹּהֵן הָרֹאשׁ  ואת צפניהו כֹּהֵן משנה מ"ב כה יח. ויצו המלך את חלקיהו הכהן הגדול ואת כהני המשנה ואת שמרי הסף שם כג ד.  — ושר בן סירא: גדול אחיו ועטרת עמו שמעון בן יוחנן הכהן אשר בדברו נפקד הבית ובימיו חוזק ההיכל וכו' בקבלו נתחים מיד אחיו והוא נצב על מערכות סביב לו עטרת כהנים כשתילי ארזים בלבנון ב"ס גני' נ יא-יב.  — ובמליצה, מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, ממלכה שכל יושביה אנשים טהורים, עֹבדי אלהים: ועתה אם שמוע תשמעו בקלי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגלה מכל העמים כי לי כל הארץ ואתם תהיו לי ממלכת כֹּהֲנִים וגוי קדוש שמות יט ה-ו.  — ובתו"מ ובסהמ"א כמו במקרא: מאימתי קורין את שמע בערבין משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן ברכ' א א.  ואין ממשכנין את הכהנים מפני דרכי שלום שקל' א ג.   מקום דריסת ישראל (בעזרה) אחת עשרה אמה מקום דריסת הכהנים אחת עשרה אמה תמיד ה א.  עיר אחת היתה בא"י וגופנית שמה שהיו בה שמנים זוגות אחים כהנים ברכ' מד..  כהנים זריזין הן שבת קיד:.  א"ר יוחנן בת כהן לישראל אין זווגן עולה יפה פסח' מט..  כהן שעשתה לו אמו כתונת לובשה ועובד בה עבודת יחיד יומ' לה:.  כל כהן שאינו מדבר ברוח הקודש ושכינה שורה עליו אין שואלין בו שם עג:.  כהנים אסורין לשתות יין לעולם תענ' יז..  בשלשה מקומות נשאו כהנים את הארון כשעברו את הירדן וכשהסיבו את יריחו וכשהחזירוהו למקומו סוט' לג:.  שאין נותנין תרומה לכהן עם הארץ סנה' צ:.  בא וראה כמה גדל כחן של כהנים שאין לך קל בעופות יותר ממוראה ונוצה פעמים שהכהן זורקן יותר מכשלשים אמה זבח' סד..  — כֹּהֵן משמש וכֹהֵן שעבר: אין בין כהן משמש לכהן שעבר אלא פר יוה"כ ועשירית האיפה מגי' א ט.  — כֹּהֵן גָּדוֹל: שבעת ימים קודם יום הכפורים מפרישין כהן גדול מביתו ללשכת פלהדרין יומ' א א.  וקורין לפניו בסדר היום ואומרים לו אישי כהן גדול קרא אתה בפיך שם ג.  חזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנו לראש הכנסת וראש הכנסת נותנו לסגן והסגן נותנו לכהן גדול וכהן גדול נותנו למלך סוט' ז ח.  אמר אותו עכו"ם בעצמו (ששמע תפארתו של כה"ג)  אלך ואתגייר בשביל שישימוני כהן גדול בא לפני שמאי א"ל גיירני ע"מ שתשימני כהן גדול דחפו באמת הבנין שבידו שבת לא..  אוי לי מבית ישמעאל בן פיאבי אוי לי מאגרופן שהן כהנים גדולים ובניהן גיזברין פסח' נז..  מקדש ראשון שעמד ד' מאות ועשר שנים ולא שמשו בו אלא י"ח כהנים גדולים וכו' מקדש שני שעמד ד' מאות ועשרים שנה ושמשו בו יותר משלש מאות כהנים גדולים 2 יומ' ט..  מלך מסתפר בכל יום כהן גדול מערב שבת לערב שבת תענ' יז..  ואפילו כהן גדול בן כהן גדול טעון משיחה הור' יא:.  כהן גדול צריך שיהיה גדול מכל אחיו הכהנים בנוי בכח בעושר בחכמה ובמראה רמב"ם, כלי המקדש ה א.  — כהן הדיוט: כהן הדיוט לא ישא אילונית אלא אם כן יש לו אשה ובנים יבמ' ו ה.  כהן הדיוט אינו נכנס לעזרה אלא א"כ הביא עשירית האיפה משלו תוספתא שקל' ג כה.  — כהן משיח: הורה כהן משיח לעצמו שוגג ועשה שוגגג מביא פר הור' ב א.  כהן משיח שחטא ואחר כך עבר ממשיחותו שם ג א.  — כֹּהֵן משוּח מלחמה: (מה שכתוב) ונגש הכהן (בשעת מלחמה) זה כהן משוח מלחמה סוט' ח א.  — ודבור: ישמעאל כהן מְסַיֵּעַ כהנים3, ר"ל כל אחד מסיע את בני משפחתו או בני חבורתו. — *תורת כהנים, עי' תורה.  — ומשל, *מי ראה כהן בבית הקברות, יאמרוהו למי שמבקש אדם במקום שאינו ראוי שיהיה שם: לכהן שהיה לו עבד שוטה יצא הכהן חוץ למדינה הלך העבד לבקש את רבו בבית הקברות וכו' אמרו לו שוטה מי ראה4 הכהן בבית הקברות מד"ר שמות ה.  — ורגיל הדבור: מה לכהן בבית הקברות? כשאדם רוצה לאמר אודות פלוני שהוא לא במקום הראוי לו: ותמהתי מאד על הדברים האמתיים אשר מצאתי בהם (בספרי המחקר) כי בתחלה חשבתי כי אין בפיהם נכונה וכו' ואומרה על זה מי נתן כהן בבית הקברות מ' אלדבי, ש"א ח.  — וכֹהֵן בממשמ' הקדומה, קוסם, מגיד עתידות: מוליך כֹּהֲנִים שולל ואיתנים יסלף איוב יב יט.