כַּו
* 1, ש"ז, מ"ר כַּוִּים, סמי' כַּוֵּי, — כעין חלון קטן, Lucke; lucarne; aperture, — ובהשאלה, החלולים שבגוף האדם: רבי יהודה אומר עשאך כוין כוין ספרי דבר' שט. — ובמשמ' העקרית: הצור ידודון מלאכי צבאות מרוצתם בלי לעקֹב, כוון עת רצון כַּוֵּי רקיעים לקוב אופן שבת תשובה, האזינו , ר"ל לנקב חלונות ברקיע. — ובמליצה, °כַּוֵּי הַגַּלִּים וכדומה, מה שבין גל וגל, ואמר הפיטן: כנכנסו (המצרים לתוך הים) טרקת כַּוֵּי גליך, ירית חץ בנץ החזר גלגליך שבת א' אה"פ, ויושע.
1 בארמ' כוא, כוין: וְכַוִּין פתיחן ליה בעליתה דני' ו יא. וכן בסורית. בערב' כַוּ كَوُ.