* 1, כּוּי, ש"ז, — שם חיה שהיתה לפנים קצת דומה למין העֵז וקצת למין הצבי: כוי יש בו דרכים שוה לחיה ויש בו דרכים שוה לבהמה (ביכור' ב ח). הכותב חיתו ובהמתו לבנו לא כתב לו את הכוי (שם יא). ונוהג (כסוי הדם) בכוי מפני שהוא ספק ואין שוחטין אותו ביו"ט (חול' ו א). ר' יוסי אומר כוי ביריה לעצמו לא יוכלו חכמים להכריע עליו אם חיה הוא או בהמה (תוספתא ביכור' ב ב). אותו ואת בנו נוהג בכלאים וכוי ר' אלעזר אומר הכלאים מן הרחל ומן הגדי נוהגין בו ומן הכוי אין נוהגין בו (שם חול' ה א). ר"א אומר כוי אין חייבין על חלבו אשם תלוי (ירוש' ביכור' ב סה:). כוי דרך בני אדם לטעות בו (שם ביצ' א ס:). המקדיש חיתו ובהמתו הקדיש את הכוי ר"א אומר לא הקדיש את הכוי (נדר' יח:). כוי זה איל הבר ויש אומרים זה הבא מן התייש ומן הצבייה (חול' פ.).
1 כך הברת ספרדים ותימנים. ויהודי איטליה אומרים כָוִי (צמ"ד לדוד מהתפוחים). ולא נתברר מקורו.