1, מ"ר כּוֹכָבִים, כּוֹכְבֵי, כֹּכְבֵיהֶם, — א) כל אחד ואחד מהמאורים הרבים הנוצצים ברקיע השמים בלילה ושמפני מרחקם הם נראים לנו קטנים מאד, Stern; étoile; star: ויעש אלהים את שני המארת הגדלים את המאור הגדל לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הַכּוֹכָבִים ויתן אתם אלהים ברקיע השמים להאיר על הארץ בראש' א יו-יז.  הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כּוֹכָבִים משתחוים לי שם לז ט.  כה אמר יי' נתן שמש לאור יומם חקת ירח וְכוֹכָבִים לאור לילה ירמ' לא לד.  כי אראה שמיך מעשה אצבעתיך ירח וְכוֹכָבִים אשר כוננתה תהל' ח ד.  לעשה אורים גדלים כי לעולם חסדו את השמש לממשלת ביום וכו' את הירח וְכוֹכָבִים לממשלות בלילה שם קלו ו-ט.  הללוהו שמש וירח הללוהו כל כּוֹכְבֵי אור שם קמח ג. — כּוֹכְבֵי בקר, הנראים בבקר: ברן יחד כּוֹכְבֵי בקר איוב לח ז. — צאת הַכּוֹכָבִים, תחלת הלילה, כשאור הכוכבים מתחיל נראה לעין: מעלות השחר עד צאת הַכּוֹכָבִים נחמ' ד יה. — ומשל למספר רב ועצום: הבט נא השמימה וספר הַכּוֹכָבִים אם תוכל לספר אתם בראש' יה ה.  כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך כְּכוֹכְבֵי השמים וכחול אשר על שפת הים שם כב יז.  יי' אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום כְּכוֹכְבֵי השמים לרב דבר' א י.  הרבית רכליך מִכּוֹכְבֵי השמים נחו' ג יו.  מונה מספר לַכּוֹכָבִים לכלם שמות יקרא תהל' קמז ד. — קדרו הכוכבים, אספו נגהם וכדומה, מליצה לצרה גדולה: כי כוֹכְבֵי השמים וכסיליהם לא יהלו אורם ישע' יג י.  שמש וירח קדרו וְכוֹכָבִים אספו נגהם יוא' ב י.  וכסיתי בכבותך שמים והקדרתי את כֹּכְבֵיהֶם יחזק' לב ז.  הנה הלילה ההוא (שנולד בו איוב) יהא גלמוד אל תבא רננה בו וכו' יחשכו כּוֹכְבֵי נשפו יקו לאור ואין איוב ג ז-ט. — חשכו הַכּוֹכָבִים של האדם, מליצה לימי הזקנה, כשיחשך מאור עיניו: עד אשר לא יבאו ימי הרעה והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ עד אשר לא תחשך השמש והאור והירח וְהַכּוֹכָבִים קהל' יב א-ב. — ומשל לגֹבה ורֹם: הלא אלוה גבה שמים וראה ראש כּוֹכָבִים כי רמו איוב כב יב. — הרים כסאו מעל לכוכבים, שָׂם בין כוכבים קנו, התנשא עד למרום הגֹֹֹבה: ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה ממעל לְכוֹכְבֵי אל ארים כסאי ישע' יד יג.  אם תגביה כנשר ואם בין כּוֹכָבִים שים קנך משם אורידך נאם יי' עובד' א ד. — ובבחי' אורם המבהיק: האמר לחרס ולא יזרח ובעד כּוֹכָבִים יחתם איוב ט ז.  הן עד ירח ולא יאהיל וְכוֹכָבִים לא זכו בעיניו שם כה ה.  והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע ומצדיקי הרבים כַּכּוֹכָבִים לעולם ועד דני' יב ג. — הַכּוֹכָבִים נלחמו עם פלוני, מליצה למלחמה שנשבר בו האויב שבר גמור: מן שמים נלחמו הַכּוֹכָבִים ממסלותם נלחמו עם סיסרא שופט' ה כ. — דרך כּוֹכָב מעִם פלוני, התנשא גבור גדול וכדומה: אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב דרך כּוֹכָב מיעקב וקם שבט מישראל ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת במד' כד יז. —  חזה בַּכוֹכָבִים, התבונן להכוכבים כדי לדעת עתידות: יעמדו נא ויושיעך הברו שמים החזים בַּכּוֹכָבִים מודיעים לחדשים מאשר יבאו עליך ישע' מז יג, ועי' הֹזֶה. — עוֹבֵד כּוֹכָבִים, עבודת כּוֹכָבִים, עין עבד, עבודה.  — ב) תמונה בצוּרת כּוֹכָב לסמל לאלהות: ונשאתם את סכות מלככם ואת כיון צלמיכם כּוֹכַב אלהיכם אשר עשיתם לכם עמו' ה כו. — ובתו"מ: סימן לדבר (של תחלת הלילה) צאת הכוכבים תוספתא ברכ' א א.  כמה כוכבים  יצאו ויהא לילה ר' פנחס בשם ר"א בר פפא כוכב אחד ודאי יום שנים ספק לילה שלשה ודאי לילה ירוש' שם א ב:.  שהרקיע של מים והכוכבים של אש והן דרים זה עם זה ואינן מזיקין זה את זה שם ר"ה ב נח..  תליתי בו (ברקיע על כל מחנה ומחנה של המזלות) שלש מאות וששים וחמשה אלפי רבוא כוכבים כנגד ימות החמה ברכ' לב:.  הרואה חמה בתקופתה לבנה בגבורתה וכוכבים במסילותם ומזלות כסדרן אומר ברוך עושה בראשית שם נט:.  כוכב אחד יום שנים בין השמשות שלשה לילה א"ר יוסי לא כוכבים גדולים הנראין ביום ולא כוכבים קטנים שאין נראין אלא בלילה אלא בינונים שבת לה:.  משקיעת החמה ועד צאת הכוכבים חמשת מילין פסח' צג:.  כל הישוב כולו תחת כוכב אחד יושב תדע שהרי אדם נותן עינו בכוכב אחד הולך למזרח עומד כנגדו לארבע רוחות העולם עומד כנגדו שם צד..  רקיע שבו חמה ולבנה כוכבים ומזלות קבועין חגי' יב:.  כוכב אחד  לשבעים שנה עולה ומתעה את הספנים הור' י..  אמר להם (יוסף לאחיו) נמשלתם כעפר הארץ וכו' נמשלתם ככוכבים מי יכול לסייף את הכוכבים מד"ר בראש' ק.  אבנים טובות ומרגליות שהיו מבהיקות כעין כוכבים ומזלות שם במד' י.  ואמר המשורר: כסה מעונתו בעב ענן למטיר בארצו מאגליה, וברק ענן אורו כמו ניצוץ עף על פני כוכבי מהליה ר"ש הנגיד, הנה יחידתי.  הקץ לראות שמיו, ואת מעשי אצבעותיו, והבט אהלי מרומיו, תלוים בזרועותיו, וכוכבים חותמיו, פתוחי טבעותיו ר"י הלוי, ישן אל תרדם.  שמש אשר זרח וצחו כוכבי עלץ ומחשבי יגוני נחשפו רמב"ע, דיואן קמז, כ"י בודליאנה. — *כוכבי חמה, כוכבים שנראים גם ביום: צריכין הכוכבים שיהו נראין מתוכה (מתוך הסוכה) ר' לוי בשם ר' חמא בר"ח  (אמר) בכוכבי חמה שנו ירוש' סוכ' ב נב ד. (סוכה) המעובה כמין בית וכו' (אם) אין כוכבי חמה נראין מתוכה בית שמאי פוסלין בבלי שם כב:. — ג) *שם לאחד הכוכבים, הכוכב היותר קרוב להשמש, Merkur; mercure; -cury: ואחריו מה אתה בורא כוכב הנוגה לפי שצפה הקב"ה שעתיד דור המבול לזנות וכו' עמד ועירבן זה בזה כוכב זה איש הנוגה זה האשה פסיק' רבתי כ.  חמה נוגה כוכב2 לבנה שבתאי צדק מאדים ספ' יצירה ד ד.  כוכב ממונה על החכמה ועל ההשכל ועל הבינה ועל הדעת ועל המדע לפתוח כל פתוח ולחשב כל מחשבת בכל מלאכת אומנות ועל הכתב ועל כל לשון בריית' דר' שמואל הקטן ט.  כל הכוכבים משרתים לשבעה כוכבים של שעות ושמן כל"ש צמח"ן כוכב לבנה שבתאי צדק מאדים חמה נוגה והם משרתים לשבעה ימי השבוע פדר"א ו.  מוצאי שבת שעה ראשונה שלו כוכב תחילת ליל שני צדק רש"י שבת קכט:.  תחילת ליל א' בשבת משמש כוכב ואחריו לבנה ואחריו שבתי הוא, ערוב' נו..  הגלגל השני שבו הוא קבוע הכוכב הנקרא בלשוננו בפרט כוכב והוא נקרא בלשון הגר עטראד יסו"ע לר"י ישראלי ב א.  שעה א' (ביום שולט) כוכב לכל דבר יפה ספ' השעות, כ"י בריט' מוז'.  גלגל כוכב שמורה על הדיבור ולא על השיתוק וגם על הלשון שמדברת פחות מבח' המאמר' לר' נתן רופא.  ומגלגל נוגה כח התאוה ומגלגל כוכב כח השמחה והעצבון מנח' קנא' לר"י מפיסא 55.  מיכאל (ממונה) על רקיע כוכב גבריאל על רקיע לבנה שם 34.  ע"י כוכב הנקרא כוכב הוא יתברך פועל בעולם כח חכמה ואולת ודקדוק הלשון וצחותו ושבוש הלשון ובלבולו גנת אגוז, ג'יקטיליה ב מז..  תקח קולמוס מכסף צרוף ביום ה' שבו יום צדק ושמרהו ותעשה דיו ממימי וורד וכרכום ביום ד' יומו של כוכב הממונה על החכמה וחן מגי' סתרים, מיוחס לרמב"ם, חמד' גנוז' מד.  והששי (במזלות) כוכב ונפשו מיכאל  משנת חסידי', המלאכ' והרקיע א ו.  שמות ז' ימי השבוע וכו' או ממזליהם יום א' חמה יום ב' לבנה יום ג' מאדים יום ד' כוכב יום ה' צדק יום ו' נגה יום שבת שבתי ר"א מודינא, לב האריה ג ז. — *כוכב חמה: יש מזל שגומר הלוכו לי"ב חדש כגון כוכב חמה ויש מזל שהוא גומר הלוכו  לשלשים יום והיא לבנה מד"ר בראש' י.  וכוכב חמה רוב ענינו לנגב ולרטב בשווי וזה שהוא בקצת העתים מיבש ומנגב הלחיות כי הוא לא יתרחק כעת מן העתים מחום השמש רחק גדול וכו' בסבת מהירות תנועתו סביב השמש שם טוב טורטושי, הקד' תרג' ספר השמוש אלזהרוי, כ"י בודלי'.   שהשמש וכוכב חמה אמרו שהם משתתפים טבע וכו' כי השמש וכוכב חמה מטיבים פעם  ומרעים שם. — °כּוֹכְבֵי שֶׁבֶת, הכוכבים שאינם מחליפים מקומותיהם ביחס זה לזה, וכוכבי לכת, אותם המחליפים מקומותיהם, fixe- u. Wandelsterne; étoiles fixes et planètes; fixed stars a. planets  דברינו כי כל כוכבי לכת וכוכבי שבת החונים מהן על אופן המזלות והנוטים מהם הן לצפון הן לדרום וכו' כולם עומדים על הארץ חשבון המהלכות לר"א בר"ח הנשיא ו.  ומספר הכוכבים כוכבי שבת שחקקו הקדמונים מקומותיהם בספרים הם אלף כוכב וכ"ב כוכבים שם יז.  כולם מסכימים על דעת א' כי מספר כוכבי שבת אשר שוכני הארץ יכולין לראות אותן ולדעת מספרן הן אלף כוכבים ועשרים ושנים הוא, צוה"א י.  והשבעה מלכים כנגד חלקי כוכבי לכת שהם שצ"ם חנכ"ל  ראב"ע, צחות ב..  אני אגיד לכם חקות שמים, וסוד המאורות השנים, לחמשת כוכבי לכת, בלבי מערכת ר"י חריזי, תחכמ' כב.  דע כי כל אחד ואחד משבעת כוכבי לכת משמש חדש אחד וכו' ודע כי שבעה כוכבי לכת הללו השנים מהם טובים ומועילים מאד והם צדק ונוגה והשנים מהם מזיקים מאד והם שבתאי ומאדים והשנים מהם בעלי אורה והם חמה ולבנה ונשאר כוכב שהוא אמצעי מזוג  טוב עם הטובים ורע עם הרעים ר' בחיי, ויצא.  והיתה מערכתם מתחדשת מז' לז' ימים רמז לז' כוכבי לכת המושלים על ז' ימי השבוע המשרתים למזלות אשר על ידיהם יגיע המשפט לתחתונים אגר' יער הלבנון למשה ריאטי, כ"י בריט' מוז'.  אסובבה בחוצות שבע ארצות שוקי המשרתים רחובות כוכבי שבת ואפן כה וכה הלוך ובכה שם.  דע שהקדמונים גזרו שכל אחד ואחד מהשבע כוכבי לכת נתנן ברקיע מיוחד וכו' שכל אחד מז' כוכבי לכת פעם יתקרבו ופעם יתרחקו מכדור הארץ נחמד ונעים א ט.  יש לך לדעת שכל כוכבי הרקיע השמיני הזה נקרא בפי התוכניים כוכבי שבת או כוכבים נחים וכו' שהם שובתים ונחים לעולם שם י.  שבע נרות במערכת כסדר שבעה כוכבי לכת הממונים לעשות בכל מלאכת ר"י אבוהב, הקד' מנוה"מ. — °כוכבי נבוכה, כמו כוכבי לכת: חשבון המהלך לחמשת כוכבי הנבוכה הרוצה לדעת מקום חמשת הכוכבים האלה וכו' שלשת הכוכבים שלמעלה מהחמה שהן שבתאי וצדק ומאדים וכו' ושני כוכבים שלמטה מן החמה והן נוגה וכוכב חשבון המהלכות לר"א בר"ח הנשיא ח.  לכוכבים הנבוכים הנקראים כוכבי לכת ההולכים פעם לצפון פעם לדרום ר"ש א"ת, יקוו המים ג.  ומזה עלה לשבעה גלגלי כוכבי הנבוכה והוא אשר כנה ברעש פרדס רמונים, סדר מועד.  גלגל שבעה כוכבי הנבוכה והרקיע אשר עליהם היה הגלגל השמיני ר"י אברבנאל, בראש'.  שבעת קני המנורה הם רמז לשבעת גלגלי כוכבי הנבוכה ושבעה הנרות רומזים לשבעת כוכבי הלכת עצמם הוא, תרומה.  עוד קוראים לאלה שבעת הכוכבים (כוכבי לכת) כוכבים נבוכים מפני שהם הולכים פעם לפנים פעם לאחור כאדם שהוא נבוך בארץ מ' אלדבי, ש"א ב ב.  ובפרשת יהי מאורות, כל ענייני חכמת התכונה נזכרות, ומהלכי השמש והירח וכוכבי הנבוכה, מהם בקצרה ומהם בארוכה מנח' קנא' לר"י מפיסא 10.   שכל שבעה כוכבי נבוכה פעם יעלו וירחיקו מכדור או ממרכז הארץ ופעם יקרבו וירדו אליה וכו' מפני שידיעת מהלכי שאר כוכבי נבוכה תלוים במהלך החמה נחמד ונעים קסג.  מרכז החמה עצמה הוא מרכז לחמשה כוכבי נבוכה שם.  — °כּוֹכָבִים רועים, כמו כוכבי לכת, ושאינם רועים, כמו כוכבי שבת: ז' כוכבים הם שרועים השמש והירח כוכב שבתי וצדק ומאדים וז' כוכבים שאינם רועים זה ז' כוכבים של כימה מד"ר תדשא ו, אפשטין.  — °כּוֹכָב בעל זנב, כוכב הזנב, כוכב שיש לו כעין זנב מאיר, Komet; comet: מספרן (של כוכבי שבת) הן אלף כוכבים ועשרים ושנים ולא מנו בתוכן הכוכב הזנב הנקרא כוכב התלתלי ר"א בר"ח הנשיא, צוה"א י לה.  ולפעמים יהיה האויר העולה אידיי עבה ויתמיד ההתלהבות בו זמן רב ויתנועע בתנועת הגלגל ויקרא כוכב בעל הזנב  אמונה רמה א ב.  ושם (באויר העליון) יתילדו הכוכבים בעלי הזנבות ר"י אברבנאל, בראש'.  כאשר נראה לנו כוכבי דשביט ר"ל כוכבי הזנבות קומיט"א בלעז או  צורות אחרות זולתם שהם נראים למטה מן הגלגלים באויר הרקיע הוא לדעת נגד איזה מזל ימצא כוכב הזנב או הצורה ההיא נחמד ונעים קיג.  רוב כוכבי הזנבות לא יספו ולא יאבדו תוך שבעה ימים לזריחתם ולא יתקיימו יותר משמונים וכו' כאשר הכוכב יש לו זנב ארוך או להב גדול ישאר ויעמוד זמן ארוך שם רצג. — °כוכב זנבי: מהו הכוכב הזנביי התשובה שככב זה חוץ ממערכת הככבים ויש בו תמונת זקן ובספרינו קוראים אותו ככב השרביט מעשה טובי', העולם יא.  — כּוֹכְבֵי שָׁבִיט3: ימצאו עוד תחת ממשלתה הגדולה והרחבה חברת כוכבים אחרים גם המה מתנועעים ויסובו בלכתם את השמש ונקראים כוכבי שביט ומספרם הרבה יותר ממספר כוכבי הלכת מוסדות תבל מא.  —  °כוכבי שבט: מהלך ארץ גם ירח וכו' גם מועד ומקום יראו כוכבי שבט מי כל אלה הורני אדם או"א, מחזה ט.  דרך כוכב קם שבט  מבית פרץ, פניו מצפון כנגה נהרו, כנהר דינור מנו זיקות בערו, כשפיפון ילפות רב רהב הארץ יל"ג, כוכב השבט.  וכוכב שבטי: בטרם בוא כוכב השבטי האללי שנתבשר אז מן התוכנים רחז"ס, הקד' כוכבא דשביט. — °כוכב מדלג, °כוכב נופל, גופים מאירים שנראים בלילות כמו קושטים כחץ או נופלים מרקיע השמים, Stern-schnuppe; étoile filante; falling star: הכוכב המדלג4 הנקרא כוכב נופל נוה שלום א ז.  — °כּוֹכָבִים רָצִים: ויש מהם שהם כלים במעט זמן והם נקראים כוכבים רצים ונרָאים כאלו הם כוכבים נופלים לארץ או כאלו רצים ממקום למקום וכבר טעו הקדמונים וחשבו שהם כוכבים נופלים לארץ שעה"ש א ד.  — °כוכב המלחים: כוכב קטן בכמות אך הוא זהיר ובהיר ונקרא כוכב המלחים יען שיורדי הים באניות שמו להם כוכב זה למורה צדק כי ע"פ מצבו של זה הכוכב יודעים הספנים והמלחים לאיזה צד מארבע רוחות העולם וכו' צריכים לנטות ספינתם כדי לכוון הרוח נחמד ונעים כו. — °כוכב הַכַּלְבִּי: ולכן אכף עליהם ההכרח בשנות עולמים למנות מספר ימי השנה לשמור מצב השמש בעת בוא השטף (של היאור נילוס) ואת מעמד כוכב הכלבי אשר יחל אז להאיר את הלילה שבי"ע א, מצרים. — °כוכב ישראל, מזל שבתאי, שלפי דברי קצת חכמי המזלות הוא המשפיע על האומה הישראלית: שחכמי המזלות אומרים שהמשרת ביום הז' הוא שבתי ושיש לו בזה כח שיחדש בגופות חזוק הטבע על שאר הימים ובשעה ראשונה מיום השבת שולט שבתאי ולכך יחס לו כל היום ובחלקו כח המחשבה והבינה וידיעת הסודות ועבודת הש"י והוא כוכב ישראל כמו שאומרים כל האצטגנינים תולד' יצחק לר"י קארו, בראש'. —  ד) בהשאלה, °כנוי להשפעה טובה של אֹשר והצלחה שהאמינו הקדמונים  שיש להם להכוכבים על עניני העולם ובני אדם, והמליצה פלוני נולד בכוכב, ר"ל נולד בשעה שמשמש כוכב שהשפעתו לטובה עליו ושבשביל כך הוא מצליח בכל דבר: אשכים לבית השר אומרים כבר רכב, אבא לעת ערב אומרים כבר שכב, או יעלה מרכב או יעלה משכב, אויה לאיש עני נולד בלי כוכב ראב'ע, אשכים.  — ובמשמ' זו התאונן על כוכבי שמיו: לו יהיו נרות סחורתי, לא יאסוף שמש עדי מותי, איגע להצליח ולא אוכל כי עותוני כוכבי שמי, לו אהיה סוחר בתכריכין לא יגועון אישים בכל ימי ראב"ע, גלגל ומזלות. — והדבור יצליחו כוכביך: אמר הנמר (להמלך) ירום מזלך ויצליחו כוכביך ידך בעורף אויביך ר' קלוני', אגר' בע"ח ב ה. — וכן בדבור החי בארץ ישראל נהוג בפי המדברים עברית מדור הקדום5 לאמר: פלוני הוא בעל כוכב, ר"ל בר מזל, בכל אשר יפנה יצליח. — °כוכב מבטו, עי' מבט. — משפט הכוכבים, עי' משפט. — ה) °כנוי גם להארץ: אף כי בידיעת שבילי העולם תהלוכת כוכב ארצנו אשר נכח פנינו ומדרך כפות רגלינו הוא שבי"ע ג, הקד'. — ואמר המשורר: היום עצבת לבה עצמה גדלה, כי מבחר בניה נושאי נסיה, שם בכוכב ההוא היום קברה יל"ג, הוי אח.  בכוכב ההוא הנברא מבלי מה, תבל עשוי מצוקים התבוללו, וצבאו יבול כנבול בול ודשא שם. — ו) °בצרוף עם מלים אחרות, כנוי למין בע"ח ומין עשב, כּוֹכָב המדברי מין בע"ח: כשם הכוכב הנאמר על הכוכב ועל ב"ה ר"ל על הכוכב המדברי והכוכב הַחַמִּי והכוכב השמימי ושם הכוכב הנאמר על הכוכב ועל העשב מלות הגיון יג.  — °כוכב הארץ: טין סאמוס ואמר גאלינוס כי יקרא בלשון יון כוכב הארץ6 ויקרא בשמות רבים זולת זה ונראה שהוא דבר זולתי אל טלק קאנון ג י ג ב.  — °כּוֹכַב הַיָּם, מין בע"ח ימי שגופו מתפצל מהמרכז בחמשה או יותר פצולים דומים קצת לקרני הכוכבים, Sustern; astérie; sea-star: כוכבי הים יש לו ארבע חמש או שש קרנים ויותר והמה מתנועעים אנה ואנה רק בעצלות גדולה ומספר רגליהם כחמש עשרה מאות ראש למוד', א ו.  — °בכתיבה ודפוס, סימן בצורת כוכב כזה *: שאם ימצא צורת כוכב כזה * ידע ויבין שאחריו יבוא פסוק מכתבי הקדש הקד' המגיה לפי' אברבנאל לנביא' א', דפוס ליפסיה תמ"ו.  — ועי' עוד מזל.

אילת השׁחר. — °ארי הים. — °דֹּב. — °זעירי. — חדרי תימן. — °חכמת הכוכבים. — כבוד, °כבוד הראשון, השני וכו'. — °כּלב. — כסיל, כימה, עש,  *נוגה, *צדק, *שבתאי, *מאדים. — °כותב, °כַּתָּב. — °מבט הכוכבים, °כוכב המבט,  עי' מבט. מזל, עי"ש. מסילָּה. — °מסלּת החלב. — °מסלול. — מצפה, °מצפה הכוכבים. — °נגיד. — °עבד. — °עגול החלבי. — *עגלה. — °עין השור. — °פְּלָאִי. — °צעירי. — °תוכן. — °תכונה.