כּוּךְ

*1, ש"ז, מ"ר כּוּכִים, —  כעין חדר קטן חצוב בסלע, בכתלי מערה, או חפור באדמה, יעמידו שם ארונות המתים, Grabkammer; chambre sepultr.; chral chamber:  אין חופרין כוכין וקברות במועד אבל מחנכים את הכוכין במועד (מו"ק א ו).  המקבל מחבירו לעשות לו קבר עושה תוכה של מערה ד' אמות על שש ופותח לתוכה שמונה כוכין שלשה מכאן ושלשה מכאן וב' מכנגדן והכוכין ארכן ארבע אמות ורומן שבעה ורחבן ששה ר"ש אומר עושה תוכה של מערה שש אמות על שמונה ופותח לתוכה שלשה עשר כוך (ב"ב ו ח).  כותל שבין שני כוכין או בין שתי מערות (אהל'ו ו).  והיו כלבים באין לשם ומחטטין ומוציאין את הבכורות מתוך כוכיהן ומתעתעין בהם (מכי' בא יג).  המוכר קבר לחבירו כיון שקבר מת אחד בכוך חזקה לכל הכוך קבר ג' מתים בשלשה כוכין חזקה לכל הקבר (ירוש' ב"ב ג יג ד).  החופר כוך למת בקבר (ברכ' יד:).  אלו הן כוכין ואלו הן קברות כוכין בחפירה וקברות בבנין (מו"ק ח:).  —  ואמר הפיטן:  ליל שמורים כּוּכָם נחטט ונכאו, הפך לילה וידכאו (מעריב ב' פסח, ליל שמורים). —  ובכלל °כל חדר קטן בלי חלונות:  צריפי' כמין כוך עגול ככובע ונחבאים בתוכו ציידי עופות (רש"י סוכ' יג:).  כוך של ציידי עופות שאורבים בתוכו העופות (רש"י ור"נ על הרי"ף, שם ט:).



1 בארמ' כוכא.  בערב' כוח' كوخ, בית קטן בלי חלונות, וכבר אמרו חכמים הערבים בעצמם כי זו מלה פרסית.

 

חיפוש במילון: