°, כּוֹכָבִיִי, ת"ז, לנק' כּוֹכָבִית, מ"ר כּוֹכָבִיִים, -בִיּוֹת, — של כוכב, מטבע הכוכב:  ושהנביאים אמנם היו חכמים מחוכמים ומחשבים הפלאות ההם בהקשתם וקוו שישערו הם גם כן קרבנות בעתים ידועים ומבטים כוכביים1 כפי מה שהביאה אליו סברתם (כוזרי ג נג).  והשעורים המלאכיים והשעורים הכוכביים והשעורים הניגוניים (שם ה  יב).  הגדה הבלתי נבואיית היא לעולם אם קסמית אם כוכביית ר' ידע' בדרשי, מכת' לרשב"א, תשו' תיח.  והיה מבואר שהגלגל הכוכבי הוא מורכב באופן מה הנה הוא ראוי שלא יהיה הגלגל הכוכבי הגרם הראשון אבל יהיה גלגל אחר עליו בלתי כוכבי (רלב"ג, מלחמ' ה' ב ד).  אשר אין בהם צורה כוכבית תקשה מאוד לעמוד על שיעורם (רמב"ח, פי' בחינ' עולם ה ג).  מה שיתחייב מהוראות הכוכבים והמזלות איננו דבר מוכרח ומחוייב שיהיה ככה במציאות הפועליי צודק באיש ההוא הרמוז אשר עליו היתה ההוראה הכוביית שא"כ לא הנחת מקום לבחירה (שם ו).  שפעולותיו כבר תהיינה נמשכות אחרי ההוראות הכוכביות אשר היו ברגע הולדו (שם).  והחלק הכוכביי ממנה (מהחכמה הלמודית) הוא יותר קרוב ממה שיש לו מבוא בשלמות האנושית (טוב פועל, יעקב בן דוד יו"ט פועל, כ"י בריט' מוז').  ואולי הסבה בזה עליונית כוכבית (ר' הלל, תגמ' הנפ' מו).