1, פ"י, עב' כָּל, כַּלְתִּי, כַּלְתָּ, צווי כּוּל, — כָּל העפר וכדומה, מדד אותו messen; mesurer; to measure: מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן וְכָל בשלש עפר הארץ ושקל בפלס הרים וגבעות במאזנים (ישע' מ יב).  — ואמר הפיטן: כָּל להשקות נשי מתחתיות מים, כשָׁר בבעלי זרוע כי יחמסו מים (ר"א קליר, גשם, אקשטה).  ומדדת ושקלת וְכַלְתָּ ואמדת וצברת (פר' שקל', אז ראית).  — ואמר המשורר: ומי מי ים בכף מדד וְכָל בחמת (רמב"ע, דיואן קכד, כ"י בודליאנה).

— הפע', הֵכִיל, הָכִיל, יָכִיל, יָכִלוּ, יְכִילֶנוּ, — א) הֵכִיל בו כך וכך, יש בו מקום כדי כך וכך, שאפשר להכניס בו כך וכך, fassen; contenir; contain: ויעש את הים מוצק עשר באמה משפתו עד שפתו עגל סביב וכו' אלפים בת יָכִיל (מ"א ז כג-כו).  ויעש עשרה כירות נחשת ארבעים בת יָכִיל הכיור האחד (שם לח).  ביום ההוא קדש המלך את תוך החצר אשר לפני בית יי' כי עשה שם את העלה ואת המנחה ואת חלבי השלמים כי מזבח הנחשת אשר לפני יי' קטן מֵהָכִיל את העלה ואת המנחה ואת חלבי השלמים (שם ח סד).  כוס אחותך תשתי העמקה והרחבה תהיה לצחק וללעג מרבה לְהָכִיל (יחזק' כג לב), ר"ל שתכיל הרבה.  — ומצוי בספרות במשמ' זו: חמש כדות גדולות שאין מכילה הקופה יותר מכדה אחת (ר"ח, שבת קכז.).  וכמה מכילה מדה זו כמו ארבעים ושלש ביצים בינוניות (רמב"ם, ביכור' ו).  — והלֵב וכדומה: לא גילה לי אדם מעולם סוד שהפקדתיו והאשמתיו אבל האשמתי את לבי מפני שהיה צר יותר להכילו בעת שהפקדתיו בלבו (מבח' הפנינ', שער הסוד).  — ובדברים מפשטים: כי כל אשר אין לו חקר לא יכילהו מקום וכו' ולא יתכן להכיל נקצב ללא נקצב ואיך יכילך מקום ואתה יצרתו וכו' כי כל נמצא זולתך מקום יכילהו וזמן יתארהו (ר' בחיי, בקשה, יי' שפתי).  הצורה היותר מכילה שבצורות היא הכדורית (ר"א  ברר"ח הנשיא, אשפירא א).  — ב) הֵכִיל הכלי את המים וכדומה, החזיק אותם שלא יצאו ממנו, halten; retenir; to hold:לחצב להם בארת בארת נשברים אשר לא יָכִלוּ המים (ירמ' ב יג). ג) בהשאלה, הֵכִיל דברי פלוני, יכול לשאתם ולסבלם, aushalten; supporter; sustain: וישלח אמציה כהן בית אל אל ירבעם מלך ישראל לאמר קשר עליך עמוס בקרב בית ישראל לא תוכל הארץ לְהָכִיל את כל דבריו (עמו' ז י).  — והכעס וכדומה: ואת חמת יי' מלאתי נלאיתי הָכִיל שפך על עולל בחוץ ועל סוד בחורים יחדו (ירמ' ו יא).  מקצפו תרעש הארץ ולא יָכִלוּ גוים זעמו  (שם י י).  — ואת המעשים הגדולים: כי גדול יום יי' ונורא מאד ומי יְכִילֶנּוּ (יוא' ב יא).  — ובסהמ"א: כי תשנא (האשה) את שונאיה שמאסוה ולא יכילוה (ראב"ע משלי ל כב).