כּוֹכֶלֶת

* 1, ש"נ, —  חלי קטן בכסף או בזהב תשים בו האשה בשׂמים וכדומה, Art Medaillon f. Parfum u. d. g.; esp. de médaillon pour parfum etc. art   med. for: לא תצא אשה (בשבת) במחט הנקובה וכו' ולא בכוליאר ולא בכוכלת2 ולא בצלוחית של פלייטון (שבת ו ג).



1 משק' טוטפת, עופרת, כותרת. ולא נתברר מקורה, ועי' הערה לקמן.

2 בנוסח' כובלת. אך בערוך ערך ככלת: כוכלת, וכן בכ"י א"פ בכל הענין חוץ מלעיל במשנה (ד"ס). ופרשו רב ורב אסי (גמ' שם סב.): כובלת חומרתא דפילון. וכבר ברר ע' לֶו בהערותיו לקרויס (פילון J. Löw, S.Kr.Lehnw. s.). שפילון הוא כדורים קטנים של תמצית עשב Malabathrum-Kugeln. והשם כוליאר או כוכליאר שלפני כוכלת, שהוא בודאי מיונית כוכליאס (ש' קרויס), מעיד בהשם כוכלת שאינו מזו המלה, ולכן לא הביאה ש' קרויס שם, ועלינו לקבלה כמלה עברית אעפ"י שאין אנו יודעים מקורה ואין לה חבר בשאר הלשונות השמיות, לפחות כמו טוטפת. עכ"פ מלה שלא היתה כנראה נהוגה עדיין בזמן קדום, הואיל ולא נזכרה בתוך שמות התכשיטים של בנות ירושלם שהזכיר ישעיהו.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים