א. כול

1, ממנו א. כּוּל.



1 גם בארמית יהוד' ובסור' כיל. וכן בערבית כיל کيل ואעפ"י שכבר היה מצוי בזמן קדום בקרב הערבים בכ"ז הטיל פרנק' (Aram. Frw. 204) ספק בערביותו מפני שמלבד השם והפעל לא נסתעפו ממנו בלשון זו צורות אחרות במשמ' של מדידה, ולכן חשדו שהוא זר בערב' ושאול מארמית.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים