ת"ז, לנק' כּוּשִׁית, כֻּשִׁית, מ"ר כּוּשִׁיִּים, כֻּשִׁיִּים, — איש מארץ כּוּשׁ: ויאמר יואב לַכּוּשִׁי לך הגד למלך אשר ראיתה (ש"ב יח כא). והנה הַכּוּשִׁי בא ויאמר הַכּוּשִׁי יתבשר אדני המלך וכו' (שם לא). ותדבר מרים ואהרן במשה על אדות האשה הַכֻּשִׁית אשר לקח כי אשה כֻשִׁית לקח (במד' יב יא). הלוא כבני כֻשִׁיִּים אתם לי (עמוס ט ז). — ומפני שעור פניהם של אנשי כוש שחור לכן כושי הוא כנוי לאדם שעור פניו שחור: היהפך כּוּשִׁי עורו ונמר חברברתיו גם אתם תוכלו להיטיב למדי הרע (ירמ' יג כג). — ובתו"מ: מה כושי משונה בעורו כך צפורה משונה בנויה יותר מכל הנשים וכו' מה כושי משונה בעורו אף שאול משונה במראיו (ספרי במד' צט). מעשה בכושי אחד שנשא לכושית אחת והוליד ממנה בן לבן (מד"ר בראש' עג). בכל מקום גרמני מוכר כושי וכאן כושי מוכר גרמני אין זה עבד (שם פו). — ואדם שחור: הכושי והגיחור והלבקן והקפח (בכור' ז ו). — וגם לדבר לא בע"ח: אתרוג הכושי פסול והירוק ככרתי ר"מ מכשיר ור"י פוסל (סוכ' ג ו). יין כושי (ב"ב צז:). — °וקריאה של סגולה לילד יפה: כאדם הקורא את בנו כושי כדי שלא תשלט בו עין רעה (רש"י במד' יב א). — ובמליצה, °כנוי להפרעוש ע"ש שחרותו: ויען ויאמר על הפרעוש כושי ולא מבני חם, שחור כפחם, לחם רשע ילחם, ובלי שלח ילחם, וכתנור יחם (ר"י חריזי, תחכמ' ד). וכי ישאלוה (את העלמה שעקצה פרעוש) למה תבכי ולא תחשי, תאמר בא אלי העבד הכושי, ומשכבו בחקי הכין (שם). — וכושית במשמ' זו: ולפניך כושית מבנות חם, לובשת מעשה פחם, ולבה לחיל הקור יכעס ויחם, וחילה בחילו נלחם (שם ה).