1 משקל קיטור, ולא נתברר בודאות מקורו ומשמ' בדיוק, ועי' הערה לקמן  — 2 השבעים תרגמו במלה שיש במשמ' גם התנפלות על האויב וגם נפילה לפני האויב.  ולג' praeliun, ר"ל מערכת המלחמה, וכך גם פשיטא:  קרבא.  המפרשים הקדמונ' שלנו נבוכו בפרוש מלה זו.  ת"י:  לגלוגדק (יש שינוי נוסח'), ולא ידוע כונתו.  רסע"ג תרגם כרה בערב', והוא כדור, וכבר התקשה ריב"ג בפרוש הכתוב לפי דעת רסע"ג, וכבר דחה דונש (השג' על רסע"ג, סי' קא), ופרש כידור מחנה.  וריב"ג אמר כי אפשר לקבל פרוש זה כל זמן שלא נמצא אחר יותר טוב, והביא עוד פרוש אחר בשם חכמים אחרים ששׂמוּ את הכף והיוד של כידור נוספות לא מהשרש ופרוש כידור כמו דור, והוא סבוב.  הפרחון פרש כידור מחוגה, והמקום שעומד שוקו הקבוע מלך.  רש"י:  לא מצאתי דמיונו ויש לפותרו באותיות המתחלפות ריש בדלית וכו' לכידור כמו לכידוד כאותו המלך שהוא עתיד ליקוד באש של גיהנם.  ע"כ.  ראב"ע:  כמלך שהוא מוכן להכנס במלחמה ואין לו דומה ויש אומר' כי יסובוהו צרות כהקף הגלגל סביבות הכדור שהיא הארץ ויהיה כמו כדור אל ארץ וכף כדור נופל וכף כידור שורש והוא רחוק.  ע"כ.  רד"ק הביא פרושו של רסע"ג וגם פרוש כידור במשמ' סבוב המלחמה, וגם מערכת המלחמה.  והחדשים שבשו הכתוב והגיהו הגהות מתחלפות.  ואולם, לפי הנוסחה המסורה, הכונה היותר נאותה לפי הענין היא כעין פרושם של התרגומ' הקדמונ', בפרט הסתערות והתנפלות על האויב, ואם אין גם למשמ' זו חבר לו בשאר הלשונות האחיות ממש בצרוף זה בעצמו הנה יש בערב' צרוף דומה לזה דע'ר دغر (חלוף כ-ע'), ממש במשמ' זו, התנפלות על האויב בכל הכח והעז וחמה עזה, וכבר הביאו המלונים הערבים מאמר:  אד'א ראיתמ עדוכמ אדע'רוא עליהמ, ר"ל בראותכם את אויביכם הסתערו והתנפלו עליהם.  ואין לתמה כי לא באה מלה זו בשום מקום אחר במקרא בעניני המלחמה, כי לשונו של ספר איוב מצטין בהרבה מלים מיוחדות לו.  והנה, בדחק אפשר לישב כונה זו גם בפסוק שבו נמצאות שלש המלים כמלך עתיד לכידור, אבל יותר נראה שמקומן הוא בפסוק השני, אחרי:  כי נטה אל אל ידו.