1, כִּיֹּר, ש"ז, מ"ר כִּיּוֹרִים, כִּיֹּרוֹת, — א) כלי נחשת וכדומה, ישימו בו מים וירחצו ממנו הידים והרגלים וכדומה או ידיחו בו בשר וכדומה, Becken zum Waschen; bassin; laver: ועשית כִּיּוֹר נחשת וכנו נחשת לרחצה וכו' ורחצו אהרון ובניו ממנו את ידיהם ואת רגליהם (שמות ל יח=יט). ונתת את הַכִּיֹּר בין אהל מועד ובין המזבח ונתת שם מים (שם מ ז). ויעש עשרה כִיֹּרוֹת נחשת ארבעים בת יכיל הַכִּיּוֹר האחד ארבע באמה הַכִּיּוֹר האחד כִּיּוֹר אחד על המכונה האחת לעשר המכנות (מ"א ז לח). ויעש כִּיּוֹרִים עשרה ויתן חמשה מימין וחמשה משמאול לרחצה בהם את המעשה העולה ידיחו בם (דהי"ב ד ו). — ובתו"מ: הכיור היה בין האולם ולמזבח ומשוך כלפי הדרום (מדו' ג ו). בן קטין עשה שנים עשר דד לכיור שלא היו לו אלא שנים ואף הוא עשה מוכני לכיור שלא יהיו מימיו נפסלים בלינה (יומ' ג י). בכל יום כהן גדול מקדש ידיו ורגליו מן הכיור והיום מן הקיתון של זהב (שם ד ה). שהיה ממלא מערב שבת חבית של זהב שאינה מקודשת מן השילוח ומניחה בלשכה נשפכה או נתגלתה היה ממלא מן הכיור (סוכ' ד י). כל כיור שאין בו כדי לקדש ארבעה כהנים ממנו אין מקדשין בו (זבה' יט:). —  ובסהמ"א: וסמוך לו על המשקוף פתח שער אחורי בית הכנסת כתוב על הכיור שרוחצין בו הידים (שמוש תהלים לר' אליעזר בר שמואל). —  ואמר המשורר: והשוחט מחוץ, והמעלה בחוץ, ושאינו רחוץ, במימי הכיורים (רשב"ג, אזהר', בצל שדי). — והשתמשו בו הסופרים במשמ' גלת המים בגן שהמים עולים ונתזים דרך פי הדד למעלה: רוצה מיודעי לבית ארמון עמי וגם נעל בשרותיו, לשתות בהתערב המון קול מי כיור וקול העוף בשרותיו (רמב"ע, תרשיש ב טו). תציב בו את הכיורים והמזרקים שיזיל מהם מים ערבים (קאנון ד א ב י).— ב) כלי נחשת גדול יבשלו בו בשר וכדומה, Kessel; chaudron; kettel: כל איש זבח זבח ובא נער הכהן כבשל הבשר והמזלג שלש השנים בידו והכה בַכִּיּוֹר או בדוד או בקלחת או בפרור כל אשר יעלה המזלג יקח הכהן בו (ש"א ב יג=יד).