*,  ש"ז, מ"ר כִּיּוּרִים, — שה"פ מן *כִּיֵּר: המוצא פלטרין בנכסי הגר וסד בהן סיוד אחד או כיור1 אחד קנאן (ב"ב נגו). כיור שצייר בה ציור אחד בכותל מן הסיד (ערוך, ערך כייר). וכן אם היה בקורה של מבוי כיור וציור עד שיהיו הכל מסתכלין בה (רמב"ם שבת יז יה). מותר אדם לומר לחברו תן לי עכשיו מאתים זוז ואפרנס מהן את השדה שלך או אבנה מהם חנות זו בכיור נאה או בציור נאה ואני אעלה לך מהן יותר בשכירותן שני דינרים (התרומות מו ד ח). טול עציך ואבניך וציוריך וכיוריך וכו' כי הציור והכיור אינו לחזק הבנין כי אם לנוי בעלמא (קיצור פסקי הרא"ש, בסוף ספ' חיים שאל ב). ומייפה ביתו בסיד וציורים וכיורים (פלא יועץ, הידור).