כִּימָה

1, ש"נ, — קבוץ של שבעה כוכבים שעין קצת חדה רואה בצפונו של מזל שור, Siebengestirn; Plejades: עשה כִימָה 2 וכסיל והפך לבקר צלמות עמו' ה ח.  האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם וכו' ועשה עש כסיל וְכִימָה וחדרי תימן איוב ט ז-ט.  התקשר מעדנות כִּימָה או מושכות כסיל תפתח התציא מזרות בעתו ועיש על בניה תנחם שם לח לא-לב.  — ובתו"מ: אייר שהוא שני לניסן שבו נברא העולם ובו כימה שוקעת3 וכו' מרחשון שהוא שני לתשרי שבו נברא העולם ובו כימה עולה סדר עו"ר ד.  אלמלא חמה של כסיל לא נתקיים עולם מפני צינה של כימה ואלמלא צינה של כימה לא נתקיים עולם מפני חמה של כסיל שמואל, ברכ' נח:.  שבשעה שהקב"ה בקש להביא מבול לעולם נטל שני כוכבים מכימה והביא מבול לעולם וכשבקש לסתמה נטל שני כוכבים מעיש וסתמה שם נט..  ור' סימן אמר כי כימה מעדנת את הפירות וכסיל מושך בין קשר לקשר מד"ר בראש' י.  היין והדעת נמשלו בכימה ועקרב כל שעה שכימה נראית ברקיע אין עקרב נראה ברקיע ומשעקרב נראה אין כימה נראית כך היין משול כעקרב והדעת משולה ככימה וכו' כשם שהכימה מבשלת את הפירות ונותנת בהם טעם כך הדעת נותנת ריח וטעם בדבריו של אדם שם במד' י.  כימה שהיא שבעה כוכבים ברקיע וכולם סמוכים זה לזה סדר אליהו רבה ב.  ראה שמחזאי ריבה4 אחת ושמה איסטהר נתן עיניו בה אמר השמעי לי אמרה לו איני שומעת לך עד שתלמדני שם המפורש שאתה עולה בו לרקיע בשעה שאתה זוכרהו למדה אותו שם והזכירה אותו ועלתה לרקיע ולא קלקלה אמר הקב"ה הואיל ופרשה עצמה מן העבירה לכו וקבעוה בין שבעה כוכבים הללו כדי שתזכור בהם לעולם ונקבעה בכימה מדר' שמחזאי ועזאל, ביהמ"ד ילינק ד.  — ובסהמ"א: היום עולה עקרב בתחלת היום ושוקע שור כנגדו ונוטל שני כוכבים מכימה היינו שתי ארובות ומעיינות מתמעטים מחמת הצנה והרוח ערוך, ערך כמה.  כשבא מבול לעולם גנבה כימה שני כוכבים מעיש והיא רצה אחריה כלומר תן לי בני והקב"ה עתיד להחזירן לה ולנחמה שנאמר עיש על בניה תנחם מעין גנים לאיוב לח.  — ואמר הפיטן: המקרה שתים עשרה ומעלות בשבעה בונה, ובחכמה כסיל וכימה שבעה עולים בקנה שבת בין יוה"כ לסכות, יחו לשון. — והמשורר אמר:  שאל כימה אשר תדע שבילו שאל צדק למען הוא עמיתו, שאל סהר חצי ירח ויגיד לך תקפו שאל שמש בצאתו ר"ש הנגיד, הנרפה הזמן.  מצולה את בלא עבר ומלאך אל ולא גבר, ומתנשא אלי כימה בלא סולם ולא אבר הוא, מצולה.  ונפשו חמדה עיש וכימה ואף כי זוחלי עפר ורמשו, ולא ישוב מפני כל אבל רחב לבבך הוא הניסו רשב"ג, בחר מהחלי.  כאהל אפרשנו (את המעיל הקרוע) ליל באישון וכוכבי רום ישימון בו מאורה, בתוכו אחזה סהר וכימה ויופיע כסיל עליו נהרה ראב"ע, מעיל יש לי.  כעצם שחקים וזהר ברקים עלי עש עמוסים וכימה נשואים רמב"ע, דיואן, לאנשי לבבות, כ"י בודל'.  עפרה אחות כימה ובת שמש אור זהרה תסתיר בבגדי שש, על רצפת עיש ברגליה תרקע מקום בהט ואבני שש יוס' בן יהוד' זארק, ניב שפתים, כ"י לונדון.  — ומ"ר: יונתי זיו יפעתך דמה לכסיל וכימות, ואני לאהבתך אשיר שיר על עלמות פזמ' תימנ', יונתי.  — ועי' עוד עשׁ.



1 בארמ' כימתא, בסור' כימא, ולא נתברר מקורו, ועי' הערה לקמן.

2 התרגומים הקדמונ', היוני והרומי תרגמו מלה זו פעם בהשם Archurus, שהוא מזל שור, ופעם בהשם Pleiados, שהוא קבוצת הכוכבים שבצפונו של שור.  ובמשמ' זו השתמשו בשם זה בתו"מ, וכן תרגמוהו רדב"א ועב"ס לקו"ק רי ורסע"ג וריב"ג בהשם הערבי אלת'ריא ثريا, שבו מכנים הערבים את קבוצת הכוכבים הנזכרים.  וכן הרמב"ם: ומחנות אלו אין אנו יודעים שמותם בלשון ערבי ואין אנו יודעים שם אחד מהם חוץ מכימה והוא במחנה השלישית למחנות שהיא מכוונת כנגד ראש מזל טלה והוא שקורין אותה בלשון ערבי תתה [ת'ריא] ונמצאת מחנה כימה מכוונת בין מזל טלה ומזל שור פי' הרמב"ם לר"ה יא:.  ונראה כי זה היה בקבלה מהלשון החיה.  רק אחד מהקדמונים, הוא ראב"ע,  הביא דעת הקדמונ': ודעת קדמונינו שכימה הוא זנב טלה וראש שור והם ששה כוכבים נראים אעפ"י שהם קטנים ראב"ע עמו' ה ח, אך לא מצא קורת רוח בזה ואמר כי כימה הוא כוכב אחד, שקוראים לו עין השור השמאלי: והנכון בעיני שהוא אחד והוא כוכב גדול יקרא עין השור השמאלי ראב"ע איוב לח לא.  ובדבר מקור השם כימה לקבוצת הכוכבים הנה כבר ר' שמואל בקש לו טעם ופרש כימה כמאה: מאי כימה אמר שמואל כמאה ככבי אמרי לה דמכנפי ואמרי לה דמבדרן ברכ' נח:, ובעבר': מהו כימה אמר שמואל כמאה כוכבים י"א שמקובצים וי"א שמפוזרים. ובאמת, בקבוצה זו של הכוכבים שהעין הבינונית רואה רק ששה שבעה כוכבים, העין החדה רואה הרבה יותר, ובמשקפות החדשות רואים שם כמאתים כוכב ויותר.  ואעפי"כ בודאי אין פרושו של שמואל להשם כימה אלא דרש.  חכמי הערבים אומרים כי קבוצת כוכבים זו נקראת בערב' ת'ריא ע"ש הרבוי, ועפ"י הדחק אפשר אולי למצא בערב' משמ' כעין זו להשם כימה, כי השם כומ كوم בערב' משמש גם במשמ' צבור וגם במשמ' אורחה קטנה של גמלים.  אפס, כי דוקא בערב' לא השתמשו בשרש זה למשמ' שם לקבוצת כוכבים, ובעבר' אין מהשרש כום שום מלה במשמ' רבוי.  גם גזרת השם היוני pleias מן πλέω, במשמ' הליכה בים, מפני שמתחלת זריחת הכוכבים האלה בלילה היו מתחילים היונים להפליג בימים, מפני שהוא הזמן ששקטו הרוחות, גם זה אינו נותן לנו שום אפשרות לבאר השם כימה לקבוצת כוכבים הללו.  וקצת החדשים דחו הפרוש המקובל לכימה ואמרו קצתם שהכונה בשם זה היתה להכוכב Sirius, וקצתם להכוכב עקרב.  אבל, גם לפרושם אין יסוד נכון, ולמעשה בשמוש הלשון בודאי הפרוש המקובל מכריע.

3 ר"ל ביום, ומתחלת להיות נראית בלילה.

4 כעין הגדת היונים שכוכבי כימה היו בנות אטלס וכסיל רדף אחריהן ועפ"י תחנתן נקבעו בין הכוכבים והריבה היפה היא היותר נוצצת בכוכבי כימה, אלקיונה ביונית.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים