°, ש"נ, — מִדַּת הַכִּילַי: שני דברים לא יתחברו הנפש הטוב והכילות מבח' הפנינ' לרשב"ג, מצות החכם לבנו.  ושאל מלך אחד את שריו מה הרע שבדברים אמרו לו הרש אמר להם הכילות שאינו סר מבעליו עד שיורישנו הקלון שם, שער זולת השאלה.  הכילות גריעות והמהירות הפסד והחריצות טעות שם.  דעת כל החכמים כי אין חשיבות עם הכילות ולא אמונה עם הבצע ר"י א"ת, תרג' תקון מדה"נ מה.  הייתי במבחר ידידים וכו' והיו מדברים על מדת הכילות ואומרים כי אין כמוה מדה רעה ומאוסה וגרועה ר"י חריזי, תחכמ' יב.  ומן היום ההוא גברה יד הכילות על כל בני הגלות שם.  השיבנו ה' אליך ונשובה ושבור מלכות הכילות השדודה והצמיח קרן לנדבה החמודה שם.  כילות בתבל שוטטה לא שקטה עד כי בלבו מצאה מרגוע, לו נגעה ידו בים סוף יחרב או בנהרות חדלו לנבוע שם מט.  ראו כילי אשר ידו בתולה, לכל שואל ולכילות בעולה שם נ.  דע בני כי מדת הכילות וצרות העין מדה מגונה עד מאד רש"ט פלקיירא, מעל' המדות, הנדיבות.  והזהירה (התורה) על הנדיבות כי היא מדה שלמה ויקרה כמו שהכילות מדה גרועה וחסרה וכו' והכילות משחית בעליה ועד עפר ישחנו וכו' ואמר (החכם) הכילות חולי אין לו רפואה ואמר הכילות ראש התלאה הוא, המבקש.  וזאת המדה (הנדיבות) היא מדת הצדיקים כמו שהכילות ממדות הרעים החסרים הוא, המעלות א.  נדבתך לטובים האומללים וכילותך לנבלים הפחותים ופזורך להצלה ולהשמר מהזק רב ר' ידע' בדרשי, פרדס ב.  כמו שזכרנו מרפואת הפתיות בלימוד והכילות בפזור בהכרח מאזני צדק, אלגזלי 87.  כגון שייטב בעיניך להחזיק בממון ולקבצו ובאמת שהמחייב לדבר זה הוא מדת הכילות א"כ הרגיל נפשך בהפכו שם 90.  עין רעה היא מדת הכילות והיא מדה רעה צריך שיתרחק ממנה האדם כי היא גורמת כל רע רשב"צ דוראן, מגן אבות ב ט.  אל יאמר אדם מדת הכילות אינו רע אחר אשר לא עשק ולא גזל את עמיתו וכו' כי מדת הכילות גורם לאיש להיות בליעל במדות הטובות ר' יונה, פי' אבות ב ט.  על כל קנין תקנה חכמה על כל מעלה תבחר שפלות, הרחק מכל מדה רעה ובראש כלן מן הכילות רמב"ח, דרכי נעם י:.  היהודים התלמידים אינם רוצים לפזר ממון לתת לשום חכם יהודי וזו רעה חולה ועל כן תפוג תורה כי כל חכם תוריי כשרואה זה הדבר וזה הכילות אשר נפל בעולם בבני אומתינו נגד התורה ולומדיה סגרו דלתים בשוק ואין דורש ואין מבקש כי ידוע כי בעונותינו כך היה בסוף בית שני גבר הכילות וגדל הקמצנות גם העצרנות עד שהכהנים עזבו העבודות ודרשו המזונות ר"י פרובינצלו, שו"ת בלמוד החכמ'. שהקצה האחד מהיתרון הוא הפזור והקצה האחר הנוטה לצד החסרון הוא הכילות והאמצעי הוא הנדיב נהר פישון, פר' ויקר'.  אל תשליט עליך מדת הכילות והנבלות אבל הכן לבבך עכ"פ במדות הנדיבות והחמלה החינוך, ראה תעח.  לחזק ולקבוע בלבבנו מדת הנדיבות ולהרחיק תכלית ההרחקה מדת הכילות שם תפ.  ושנאו מדת הכילות שכל מי שעינו צרה מוציאתהו מן העולם יוסף ישראל פורלין, תולד' אדם ג יב, כ"י בריט"מ.    אלו שני אחים ממרישה, היתה להם הכילות למורשה, חשבו הזלות קדושה, והנדיבות צחנה ובאשה עמנ', מחבר' התפת.  מדת הנדיבות שהיא אמצעית בין הכילות והפאר רע"ב, אבות ב א.  הכילות מדה הפכית אל הנדיבות וכו' ורעה מאד מדת הכילות מן הפזור שהפזור הוא יותר דומה אל הנדיבות כי עקרו הנתינה מהכילות אשר עקרו המניעה ר"א מודינא, צמח צדיק טו.  לכל תכלה יש קץ חוץ מהכילות אשר אין לה קץ ותכלית שם.  כל המדות המגונות ישנות בעולם זולתי הכילות אשר בכל יום מתחדש ובא שם.  רבים נבהלים להון בעלי כילות ומתקוטטים על פרוטה הוא, ארי נוהם כו.  הסכלות והעצלות אחי הדלות, הגאוה והכילות תחלות השפלות מראה המוסר כב.  — ובמליצה בהשאלה: השחק מוריד מטר בכילות מאד נגד הדמעות שלי ר"י הלוי, איך אחריך.  — ובמשמ' צמצום בדברים רוחניים: אבל נשתנו (הטבעים) באדם ונכספו לצורה יתירה ואין כילות אצל הענין האלהי ואצל עליו צורה יתירה נקראת השכל ההיולני הנפעל  כוזרי ה י.  שאין כילות לפניו יתברך אבל הוא נותן לכל דבר מה שראוי לו שם.  ומה שכתב הרמב"ן וכו' שהיה (המן) מזדמן לחסידיהם וצעיריהם היו תאבים לו ורעבים ממנו חלילה לאל מזה כי אין כילות לפניו יתברך והכתוב אומר ותעל השלו ותכס את המחנה שיורה על הריבוי וההפלגה ר"י אברבנאל, בשלח.  ההקדמה הגדולה תתבאר כי אין כילות וקנאה אצל אצילות יתעלה זכות אדם 3.  שאין כילות אצל המשפיע אבל מצד המקבלים שאין הדור ראוי והגון לכך פסק ר"י דלטאש על ספר הזהר.  — וצמצום וקצור בלשון: ורדפתי הצמצום והכילות בלשון עד שלפעמים כללתי במאמר אחד קצר משלש או ארבע תיבות מה שלא היו מספיקין כל כך שורות שאילת יעבץ ב סז.