ש"ז, מ"ר כִּיסִים, — א) כעין שק קטן תפור מעור או בגד לשמור בו כסף, אבני המשקל וכדומה בשמושים, Beutel; bourse; purse: לא יהיה לך בְּכִיסְךָ אבן ואבן גדולה וקטנה דבר' כה יג.  האזכה במאזני רשע וּבְכִיס אבני מרמה מיכ' ו יא.  פלס ומאזני משפט ליי' מעשהו כל אבני כִיס משלי יו יא.  הזלים זהב מִכִּיס וכסף בקנה ישקלו ישע' מו ו.  כל הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל גורלך תפיל בתוכנו כִּיס אחד יהיה לכלנו משלי א יב-יד.  — ובתו"מ, כִּיס לכסף, עצם הכיס והכיס עם הכסף שבתוכו: מי שהחשיך בדרך נותן כיסו לנכרי שבת כד א.  המשיא את היתומה לא יפחתו לה מחמשים זוז אם יש בכיס מפרנסין אותה לפי כבודה כתוב' ו ה.  אין פורטין לא מתיבת המוכסין ולא מכיס של גבאין ב"ק י א.  מצא פירות בכלי או כלי כמות שהוא (מצא) מעות בכיס או כיס כמות שהוא ב"מ ב ב. פרוטה של הקדש שנפלה לתוך הכיס או שאמר פרוטה בכיס זה הקדש מעי' ו ו.  המבטל כיס חבירו אין לו עליו אלא תרעומת ירוש' ב"מ ט יב..  קונם אשתי נהנית לי שגנבה את כיסי ושהיכת את בני שם נדר' ב לד ג.  כולהם נוטלין שכרן מכיס אחד שם הור' ג מח ג.  לאדם אחד שהיה לו בן הרחיצו וסכו והאכילו והשקהו ותלה לו כיס על צווארו והושיבו על פתח של זונות מה יעשה אותו הבן שלא יחטא בבלי ברכ' לב..  אין בן דוד בא וכו' עד שתכלה פרוטה מן הכיס סנה' צז..  משל לדניסטוס שמילא כיסו זהובים והיה עומד וצווח מי שהוא מבקש יבא וישאל מד"ר שמות כט.  אמר להם משה (לישראל כשעברו בגבול בני עשו) התירו להם כיסכם שלא יאמרו עבדים היו עניים הם הראו להם עושרכם שם במד' יט.  וכשמגיע (הנשיא) לחצר המלך סריסי המלך יוצאים לקראתו ורצין לפניו עד הגיעו לחצר המלך ועבד הנשיא עובר לפניו בכיס זהובים ומפזר לפני הנשיא לכבוד המלך לקוט' ר"י סמברי ב.  — ואמר המשורר: ודע כי לא אנוש יקנה תבונה כאשר יקנה מעט כסף בכיסו רשב"ג, בחר מהחלי.  — ומ"ר: דבר שהוא מיוחד להן תכשיט להן יצאו כיסין של מעות ירוש' ע"ז ג מב ד.  בשבת מותר ליקח בתים מן הגוי כיצד הוא עושה מראה לו כיסין של דינרים וחותם ומעלה בערכא' ר' שמעון הדרשן, משקין ב.  — ואמר המליץ: תהי נא אזנך אל פי חכמים, ועינך תאסוף מהם לשָמים, וקנא בם בכל שבתך וגורך, בכיסך אל תקנא בחברך רה"ג, מוסר השכל.  — *הִטִּיל בַּכִּיס,נתן מעות לעסק וכדומה: שלש שהטילו לכיס פיחתו או הותירו כך הן חולקין כתוב' י ד.  שלשה שהטילו לכיס ונגנב הימנו מביאין השאר לאמצע וחולקין שנים שהטילו לכיס זה במנה וזה במאתים אם עשו בפרקמטיא השכר לאמצע תוספתא שם י ד.  *לפי כִּיסוֹ, לפי כמות המעות שנתן בהעסק: התנו ביניהן שזה נוטל לפי כיסו וזה נוטל לפי כיסו ירוש' ב"ק ד ד:.  כל אחד ואחד נוטל לפי כיסו שם..  — *שטר כִּיס, שטר שהטיל לכיס לעשות עסק: שטר כיס היוצא על היתומים דייני גולה אמרי נשבע וגובה ב"ב ע:.  — *חסרון כִּיס, הפסד ממון, עי' חֶסְרוֹן, והוסיפה: מה קימה (מפני זקן) שאין בה חסרון כיס אף הידור שאין בו חסרון כיס ספרא קדוש' ג ז.  רשב"י אומר אין צווי בכל מקום אלא חסרון כיס ספרי במד' א.  — ומשלים ומליצות: כל האיברין תלויין בלב והלב תלוי בכיס ירוש' תרומ' ח מו:, שאם אין מעות בכיס האדם מיצר ודואג.  בשלשה דברים אדם ניכר בכוסו בכיסו ובכעסו ערוב' סה:.  אדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה ב"ק קיח:.  השכור נותן עינו בכוס והחנוני בכיס תנחומא שמיני ז.  כיס המלא יבריא חולה ישמן כחוש יחזיק רפה אך חסרונו מכה קשה לא תועיל בה חכמת רופא חרוז' בסוף מלחמ' החכמ' והעשר.  אמר החכם חסרון כיס רע בחלום ויותר בהקיץ שם.  לחסרון כיס אקלל בעברים, דלקני והשביעני מרורים, בעת אראה לפני הדברים, בזול לכל ולי המה יקרים שם. — וכִיס לכל מיני שמוש: סנדל עמקי וכיס של שנצות כלים כו א.  כיס בתוך כיס שנטמא אחד מהן במשקה שם ב.  אילו שכח שם כיס אבנים טובות ומרגליות שמא לא היה חוזר ונוטל כיסו ירוש' ברכ' ח יב ג.  מצאו (את הגט) קשור בכיס או בארנקי ב"מ כז:.  כיס שעשאו להניח בו תפילין סנה' מח:.  לא יצא הזב בכיסו ואם יצא פטור שבת יא:.  — ומ"ר: לא יצא הסוס בזנב השועל וכו' ולא עיזים בכיסין שבדדיהן תוספתא שבת ד ה.  — ב) °כִּיס בתוך הלבוש,Tasche; poche; pocket: ומכאן יש ללמוד לשוכח מעות בכיס שעושים בצדי המלבוש שנקרא פאלדיקיר"א אם אינה תפורה לארכה במלבוש אלא שפיה לבד תפור בחור שבמלבוש והיא כולה תלויה כ"י, טואו"ח שט א.  — °חוֹתֵךְ כִּיסִים, גנב, משמוט: ואחד מהם גנב מפורסם וחותך כיסים מובהק הביא חגורת כסף גדולה שו"ת חות יאיר רט.  — ג) *בהשאלה באברי בע"ח: איזהו זובן כיס ולא הזכר תוספת' בכור' ד ו, כעין כיס המכסה אבר הזכרות של בע"ח.  נפגם (הזובן) ולא ניטל כיס ולא זכרות גמ' שם לט:.  — וכיס הביצים: מי שכיס הביצים גדול וארוך עד שמגיע לארכובותיו רמב"ם, ביא' מקד' ח יב.  — *כִּיס הקרקבן, המרה, וכדומה: ניקב הקורקבן וכיס שלו קיים וכו' ניקב הכיס וקורקבן קיים חול' מג..  — °כִּיס הקטן, המרה, °כִּיס הגדול, מקוה השתן: ומנהג הרופאים הקדמונים שיקראו המררה הכיס הקטן כמו שהוא מנהגם לקרא המקוה הכיס הגדול קאנון ג טו א א.  — ועי' שק.