כִּיף
*, פ"י, עב' כָּף, עת' תָּכִיף, צווי כִּיף, — כמו כָּפַף, כָּף ראשו, הכניעו: אל תמשילהו (את הילד) בנעוריו ואל תשא לשחיתותיו כיף1 ראשו בנערותו ובקע מתניו כשהוא קטן (ב"ס גני' ל יא-יב).
1 כך בכ"י בלי ספק ואין מקום לשנות ולשום ו במקום י, והוא נע"י במקום כִפולים, וכן אין יסוד לעשותו לפִעֵל.