1, כֵּלַי, ש"ז, — א) אדם ערום ובעל מזמות ורע לב, Arglistiger; fourbe; crafty: לא יקרא עוד לנבל נדיב וּלְכִילַי2 לא יאמר שוע כי נבל נבלה ידבר וכו' וְכֵלַי כליו רעים הוא זמות יעץ לחבל ענוים באמרי שקר ובדבר אביון משפט ישע' לב ה-ז.  — ואמר הפיטן: כילי נבל כמלך במסבו, נדיב שוע נטרד מחובו, ככלי אין חפץ בו סליח' ד עי"ת, אתה חלקי.  נבל בנדיב וכילי בשוע שלט, סברו עליך נקרא בשמך יומלט סליח' יום ו, אפס הוד.  — ומ"ר: גוי נבל וכילים, ישתרגו בכפל כפלים, שפן וצעידת רגלים, צבאו על ירושלם שבת ב חנוכה, אין מושיע.  — ב) °קמצן מאד, מי שלהוט לקבץ כסף ואינו מוציא מכספו אלא במדה מצֻמצמה מאד וחשך את נפשו מכל טוב, Geiziger; avare; niggard: אינק מרורה משדי אפעה ולחֹר בני פתן אהי מובל לשכון ולא אעבור ברגלי על כילי ולא אלחם בפת נבל ר"ש הנגיד, בן משלי א.  אין אוהב להפכפך ואין אמונה לעבד ולא מנוחה לחמדן ואין סלסול לכילי ולא חברה לכעסן מבח' הפניני' לרשב"ג, שער המוסר.  ואמר החכם מה הפצע שאין לו רפואה אמר כשיצטרך הנדיב אל הכילי וימנע ממנו שם, זולת השאלה.  כשתשאל מן הכילי שאלה ימנע ממך וישנאך שם.  מי ששואל שאלה מכילי הוא יותר פחות ממנו שם.  אכסנאי הכילי לא יפחד מן הקבסא ולא יצטרך אל מרקחת שם.  מי שמתארח אצל הכילי תתענה בהמתו ואינו צריך להפנות שם.  המבקש מן הכילי כמבקש לצוד דגים במדבר שם.  באתי יום צום בית אנוש צר עין, ואשאלה ללחום ולחם אין, צוה להביא פת חרבה לאכול וכו' פתח ואמר לי אכול ושתה בני קמתי ועניתי אמור מאין, עת קצרה ידך בחיי עצמך מה אתנה אני לפי מנין, וכו' לא אעבור היום באל תלחם ולא אוכל בלחמך קצר ידים, כילי השיבני ברשעו מחזיק לא די לך בצל ופת ומים . ראב"ע, באתי.  שמים לחשך אור וכילי איך יהי נכר בעיניהם לנגד שוע רמב"ע, דיואן נח, כ"י בודK'.  ומפלאי זמן רשע וטוב לו ורום כילי וראש נדיב בלי יעל, ויש רעה מאד חולה בשוב איש נדיב רש ותחת יד בליעל משה דרעי הקראי, לקו"ק צג..  וראוי לו לאדם להנהיג עצמו בדברים אלו כדי לכוף יצרו ולא יהיה כילי ויקיים מה שצוו נביאים כבד את ה' מהונך רמב"ם, ערכ' וחרמ' ח יב.  הנדיב יתנדב לנפשו ולאוהביו, והכילי יצפון הונו לאויביו ר"י חריזי, תחכמ' מד.  ראו כילי אשר ידו בתולה לכל שואל ולכילות בעולה שם נ.  ולכן אמר מעט במים לא להיותו (אברהם) כילי בהם כי אם בהיותם בלתי צריכים מאד לרחיצה כפי העת ומעט הדרך שהלכו ר"י אברבנאל, וירא.  המעות אינן של הכילי אך הכילי הוא מהמעות ר"א מודינא, צמח צדיק טו.  הכילי הוא המחזיק אצלו מה שראוי להוציא והפזרן מוציא מה שראוי להחזיק שם.  המבקש מן הכילי בקשה, כשואל חכמה מן האשה, וצניעות מן הקדשה, וכצודה דגים ביבשה מראה המוסר כ.  בני אם באתם לשאול שאלה משום אדם שאלו אותה מהנדיבים שישמחו בשאלתכם וישתדלו לראותה בעין טובה ואל תשאלו שאלה מן הכילי כי יתעצב בשאלתכם ויפנה אליכם עורף בית מדות, הנדיבות כב.  ודעו בני כי הכילי חבר הכלב הלא תראו הכלב עומד על נבלת בהמה שמספקת לכמה ואם בא כלב אחר לאכול עמו מתריס כנגדו וכו' כך הכילי ימות ומניח הכל והולך לו שם.  לא נאוה לכילי עשר והון לרע עין ב"ס, תרג' ב"ז יד ג.  הכילי לא ישבע בחבלו ועל מנת רעהו רעה עינו שם ח.  לא יערב לכילי כל אכל ומצרת עינו ירזה שם י. — ומ"ר: כי זאת מדת הנבלים והרשעים והכיליים כשישאיל אדם להם דבר חושבים שהוא קניינם וכשיחזירו אותו יחזירו בעין רעה כאלו נגזל מהם רש"ט פלקיירא, צרי היגון 16.  מהות אנשי פארטוגל המה עצלים וכיליים בטבעם ראש' למוד' א י.  — וכילי בחכמה וכדומה: ואין ראוי למשכיל שיהיה כילי בחכמתו כי אין החכמה חסרה בעבור לימודה תקון מדה"נ מה.  — ובמליצה, להזמן וכדומה: ואל תט אחרי תקוה ודע כי הזמן כילי, והורני והראני אשר ראו מהוללי רשב"ג, נטוש לו.  — והמטר: הן הררי בתר יעידון כי מטר שחק מאד כילי ודמעי שוע ר"י הלוי, איך אחריך.  

יַד, קפץ ידו. — °עַצְרָן, °צַיְקָן, *קַמְצָן, שמות נרדפים לכִילַי. — °עצרנות, °צַיְקָנוּת, ° קמצנות. — נדיב, ההפך מן הכילי. — נדיבות, מדת הנדיב, עי"ש. — °פַּזְרָן. — °פַּזְרָנוּת.