כְּנָת
1, ש"ז, מ"ר כְּנָוֹת, בכנ' כְּנָוֹתָיו, — חָבֵר, בני סיעה אחת, Genosse; compagnon;colleague: ובימי ארתחששתא כתב בשלם מתרדת טבאל ושאר כְּנָוֹתָו 2 על ארתחששתא מלך פרס (עזר' ד ז).
1 משק' מְנָת, והיא מלה ארמית: אדין רחום בעל טעם ושמשי ספרא ושאר כְּנָוָתְהוֹן (עזר' ד ט). פתגמא שלח מלכא על רחום בעל טעם ושמשי ספרא ושאר כְּנָוָתְהוֹן די יתבין בשמרין (שם יז). —
2 י"ס שנגזר שם זה מן כנה, ומשמ' היא מי שמכֻנה כמו חברו. אך קצת החדשים אמרו שהיא מלה אשור' כִּנָתֻ, במשמ' חבר.