1, כִּסֵּה, ש"ז, בכנ' כִּסְאִי, כִּסְאֲךָ, מ"ר כִּסְאוֹת, כִּסְאוֹתָם, — א) כלי לשבת עליו, Sessel; chaise; seat: נעשה נא עלית קיר קטנה ונשים לו שם מטה ושלחן וְכִסֵּא ומנורה והיה בבאו אלינו יסור שמה מ"ב ד י.  רדי ושבי על עפר בתולת בת בבל שבי לארץ אין כִּסֵּא בת כשדים כי לא תוסיפי יקראו לך רכה וענגה ישע' מז א. — ובתו"מ: כסא וסמוכות שלו טמאין מדרס שבת ו ח.  כסא של קטן שיש לו רגלים אעפ"י שאין בו גובה טפח כלים כז ה.  שרפרף שניטל אחד מראשיו טמא וכן הכסא שלפני קתדרא  שם כב ג.  הנותן עצים לחרש לעשות מהן כסא ועשה מהן ספסל ספסל ועשה מהן כסא ב"ק קא.. — ובפרט כִּסֵּא של כבוד למושב מלך, שופט, וכדומה, Thron; trône; throne: ויעש המלך כִּסֵּא שן גדול ויצפהו זהב מופז שש מעלות לַכִּסֵּה וראש עגול לַכִּסֵּה מאחריו וכו' לא נעשה כן לכל ממלכות מ"א יח כ.  בשבתו על כִּסֵּא ממלכתו דבר' יז יח.  הוא יבנה בית לשמי וכננתי את כִּסֵּא ממלכתו עד עולם ש"ב ז יג.  והקמתי את כִּסֵּא ממלכתך על ישראל לעלם מ"א ט ה.  ומלך ישראל ויהושפט מלך יהודה ישבים איש על כִּסְאוֹ מלבשים בגדים שם כב י.  ויתן את כִּסְאוֹ מעל כִּסֵּא המלכים אשר אתו בבבל מ"ב כה כח.  ובאו (המלכים) ונתנו איש כִּסְאוֹ פתח שערי ירושלם ירמ' א יה.  הקים מִכִּסְאוֹתָם כל מלכי גוים ישע' יד ט.  וירדו מעל כִּסְאוֹתָם כל נשיאי הים והסירו את מעיליהם ואת בגדי רקמתם יפשטו יחזק' כו יו.  והפכתי כִּסֵּא ממלכות והשמדתי חזק ממלכות הגוים חגי ב כב.  — כִּסֵּא פלוני, כסא המלכות שלו, מלכותו: כי כאשר נשבע יי' לדוד כי כן אעשה לו להעביר הממלכה מבית שאול ולהקים את כִּסֵּא דוד על ישראל  ועל יהודה ש"ב ג ט-י.  לא יכרת לך איש מעל כִּסֵּא ישראל מ"א ב ד.  וְכִסֵּא דוד יהיה נכון לפני יי' עד עולם שם מה.  כאשר היה יי' עם אדני המלך כן יהי עם שלמה ויגדל את כִּסְאוֹ מִכִּסֵּא אדני המלך דוד שם א לז.  ייטב אלהיך את שם שלמה משמך ויגדל את כִּסְאוֹ מִכִּסְאֶךָ שם מז. — יָשַׁב על כִּסֵּא, מלך, שלט, עי' יָשׁב. — שָׂם את כִּסְאוֹ במקום פלוני, שלט עליו: ושמתי כִסְאִי בעילם והאבדתי משם מלך ושרים ירמ' מט לח. — גָּדַל ממנו הַכִּסֵּא, גדל ממנו רק בזה שהוא ישׁב על כסא המלכות: אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי רק הַכִּסֵּא אגדל ממך בראש' מא מ. — כִּסְאוֹ של המלך פלוני נקי, שום חטא לא נמצאה במלכותו: עלי אדני המלך העון ועל בית אבי והמלך וְכִסְאוֹ נקי ש"ב יד ט. — לְכִסְאוֹ יהיה שלום, מלכותו תתקיים: ולדוד ולזרעו ולביתו וּלְכִסְאוֹ יהיה שלום עד עולם מ"א ב לג. — מִגֵּר לארץ כִּסְאוֹ של פלוני, הפילוֹ, לקח את המלכות ממנו: הרימות ימין צריו השמחת כל אויביו אף תשיב צור חרבו ולא הקמתו במלחמה השבת מטהרו וְכִסְאוֹ לארץ מגרתה תהל' פט מג-מה. — ומושב של שופט וכדומה: ישבת לְכִסֵּא שופט צדק תהל' ט ה.  ויי' לעולם ישב כונן למשפט כִּסְּאוֹ שם ח.  כי שמה ישבו כִסְאוֹת למשפט כִּסְאוֹת בית דוד שם קכב ה. — כִּסֵּא דין: מלך יושב על כִּסֵּא דין מזרה בעיניו כל רע משלי כ ח. — ובתו"מ, *כסא דין של האלהוּת, מדת הדין, וכסא רחמים, מדת הרחמים: בשעה שהקב"ה יושב ועולה על כסא דין בדין הוא עולה וכו' ובשעה שישראל נוטלין את שופריה' ותוקעין לפני הקב"ה עומד מכסא הדין ויושב בכסא רחמים מד"ר ויקר' כט. —  ואמר הפיטן: ה' מלך יושב על כסא דין, סביביו שרפים עומדים על מדין שחר' יוה"כ, ה' שמעתי.   —  כִּסֵּא הַוּוֹת, משפט של עוות הדין: היחברך כִּסֵּא הוות יצר עמל עלי חק  תהל' צד כ. —  כִּסֵּא אלהים, מקום שלטון האלהוּת: בעת ההיא יקראו לירושלם כִּסֵּא ה' ונקוו אליה כל הגוים לשם יי' לירושלם ירמ' ג יז. — ומליצה: כה אמר יי' השמים כִּסְאִי והארץ הדם רגלי ישע' סא ו א, לאמר כי מלא כל העולם כבודו. — *כִּסֵּא של כַּלָּה: כסא של כלה שניטלו חפוייו עדי' א יא, כלים כב ד  — כִּסֵּא כָבוֹד, מושב של כבוד בין גדולי עולם: מקים מעפר דל מאשפת ירים אביון להושיב עם נדיבים וְכִסֵּא כבוד ינחלם ש"א ב ח.  ותקעתיו יתד במקום נאמן והיה לְכִסֵּא כבוד לבית אביו ישע' כב כג. —  וכנוי להמקדש: כִּסֵּא כבוד מרום מראשון2 מקום מקדשנו ירמ' יז יב. — ובתו"מ, *כִּסֵּא הַכָּבוד, כנוי מליצי למקום מושב האלהות: כמין מטבע של אש הוציא הקב"ה מתחת כסא כבודו והראהו למשה אמר לו זה יתנו ירוש' שקל' א מו:.  בשעה שהקב"ה זוכר את בניו ששרויים בצער בין אומות העולם וכו' דוחק את רגליו תחת כסא הכבוד ברכ' נט..  אמר (משה) לפניו רבש"ע מתיירא אני שמא ישרפוני (מלה"ש) בהבל שבפיהם אמר לו אחוז בכסא כבודי וחזור להן תשובה שבת פח:.  ר"א אומר נשמתן של צדיקים גנוזות תחת כסא הכבוד שם קנב:.  שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם ואלו הן תורה ותשובה וגן עדן וגיהנם וכסא הכבוד ובית המקדש ושמו של משיח פסח' נד..  אמר רבי לוי גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד יומ' פו..  שם (בערבות) אופנים ושרפים וחיות הקודש ומלאכי השרת וכסא הכבוד חגי' יב:.  שהתכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע דומה לכסא הכבוד סוט' יז..  שהעלו (יעקב והמלאך בהאבקם) אבק מרגלותם על כסא הכבוד חול' צא..  עתידה ירושלם להתרחב ולעלות ולהיות מגעת עד כסא הכבוד מד"ר שה"ש, צוארך.  ויתפלל מרדכי אל ה' ויאמר גלוי וידוע לפני כסא כבודך אדון העולמים כי לא מגבהות לב ומרום עין עשיתי אשר לא השתחויתי להמן שם אסת', ותאמר אסתר.  ז' מדות שמשמשות לפני כסא הכבוד אלו הן חכמה צדק ומשפט חסד ורחמים אמת ושלום אדר"נ לז.  והדום רגליו כאש וברד ותחת כסא כבודו כאבן ספיר וכאש מתלקחת סביבות לכסאו פדר"א ד.  קרא הקב"ה לשבעים מלאכים הסובבים כסא כבודו ואמר להם בואו ונבלבל את לשונם שם כד.  ובת רחל בתו של שותלח היתה הרה ללדת ורמסה בחומר עם בעלה ויצא הולד מתוך מעיה ונתערב בתוך המלבן ועלתה צעקתה לפני כסא הכבוד ירד מיכאל המלאך ולקח את המלבן בסיס שלו והעלהו לפני כסא הכבוד שם מח. — ובמליצה, במשמ' דבר שאדם נשען עליו: אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע ומה כסא של שלש רגלים (האבות אברהם יצחק ויעקב) אינו יכול לעמוד לפניך בשעת כעסך כסא של רגל אחת (משה) על אחת כמה וכמה ברכ' לב.. — בֵּית הַכִּסֶּא, לשון נקיה לבית מחראות: ומדורה היתה שם (בבית הטבילה) ובית הכסא של כבוד וזה היה כבודו מצאו נעול יודע שיש שם אדם פתוח יודע שאין שם אדם תמיד א א.  הפרסיים הן צנועין באכילתן וצנועין בבית הכסא וצנועין בדבר אחר ברכ' ח:.  בשמים של בית הכסא ושמן העשוי להעביר את הזוהמא שם נג..  עור כיסוי של בית הכסא ערוב' י:.

גב. — יד, ידוֹת. — יָשַׁב. — מוֹשׁב. — * סמוכות. — רגל. — שֶׁבֶת.