ב. כִּסֵּה
1 ש"ז, — כמו כֶּסֶה כנוי להיָרֵחַ: צרר מים בעביו ולא נבקע ענן תחתם מאחז פני כִּסֵּה2 פרשז עליו עננו (איוב כו ח-ט).
1 עי' הערה לקמן.
2 בקצת ספרים כסא באלף. והנה ראו כל הקדמונ' במלה זו את השם כסא כסֵּה הרגיל במשמ' כלי שיושבים עליו, ואמרו כי הכונה בה כאן לכסא הכבוד או להשמים. אבל, לכסא הכבוד בודאי אין מקום כאן. ולהשמים, אעפ"י שנאמר השמים כסאי, בכ"ז אין דרך שמוש פַיטנִי זה טבעי למחבר ספר איוב. ולכן יש לקבל השערת אהרליך ושאר החדשים אחרים כי זו היא המלה כֶסא כֶסה במשמ' לבנה במלואה, ואין הכרח גם לשנות הנקוד, כי אפשר להניח צורה שניה למלה זו.