*, ש"ז, — שה"פ מן כָּסַח: מניין לניכוש ולעידור ולכיסוח (מו"ק ג.).  לחרישת קנים שלא היה יכול אדם להיכנס בתוכה וכו' מה עשה פקח אחד כסח ונכנס וכו' דרך הכיסוח ויצא דרך הכיסוח התחילו הכל נכנסין ויוצאין דרך כיסוחו (מד"ר בראש' יב).