1, ש"ז, מ"ר כְּסִילִים, — א) אדם עצל, אויל, שוטה, untüchtig, Tor; vaurien, sot; fool: כי יראה חכמים ימותו יחד כְּסִיל ובער יאבדו תהל' מט יא.   בן חכם ישמח אב ובן כְּסִיל תוגת אמו משלי י א. ומוצא דבה הוא כְסִיל שם יח.  לך מנגד לאיש כְּסִיל שם יד ז.  תחת גערה במבין מהכות כְּסִיל מאה שם יז י.  פגוש דב שכול באיש ואל כְּסִיל באולתו שם יב.  למה זה מחיר ביד כְּסִיל לקנות חכמה ולב אין שם יו.  ילד כְּסִיל לתוגה לו ולא ישמח אבי נבל שם כא.  את פני מבין חכמה ועיני כְסִיל בקצה ארץ כעס לאביו בן כְּסִיל וממר ליולדתו שם כד-כה.  לא יחפץ כְּסִיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו שם יח ב.  שפתי כְסִיל יבאו בריב ופיו למהלמות יקרא פי כְסִיל מחתה לו ושפתיו מוקש נפשו שם ו-ז.  באזני כְסִיל אל תדבר כי יבוז לשכל מליך שם כג ט.  אל תען כְּסִיל כאולתו פן תשוה לו גם אתה ענה כְסִיל כאולתו פן יהיה חכם בעיניו שם כו ד-ה.  ככלב שב על קאו כְּסִיל שוגה באולתו שם יא.  כשלג בקיץ וכמטר בקציר כן לא נאוה לִכְסִיל כבוד שם א.  כצרור אבן במרגמה כן נותן לִכְסִיל כבוד שם ח.  נכונו ללצים שפטים ומהלמות לגו כְּסִילִים שם יט כט.  שוט לסוס מתג לחמור ושבט לגו כְּסִילִים שם כו ג חוח עלה ביד שכור ומשל בפי כְסִילִים שם ח.  כי בא החלום ברב ענין וקול כְּסִיל ברב דברים  קהל' ה ב.  לב חכם לימינו ולב כְּסִיל לשמאלו שם י ב.  החכם עיניו בראשו וְהַכְּסִיל בחשך הולך שם ב יד.  לב חכמים בבית אבל ולב כְּסִילִים בבית שמחה טוב לשמע גערת חכם מאיש2 שמע שיר כְּסִילִים שם ז ד-ה.  אל תבהל ברוחך לכעוס כי כעס בחיק כְּסִילִים ינוח שם ט.  —  ואמר בן סירא: חכם יחריש עד עת וכסיל לא ישמר עת ב"ס גני' כ ז.  מכאוב ונדדי שינה וצער ותשניק ופני הפוכות עם איש כסיל שם לד כ.  מרבה חמר לכסיל מוקש מחסר כח ומספק פצע שם ל.  — ובתו"מ: אפילו דברים שאת כסיל בהן ירוש' פאה א יה:.  בני אדם גדולים היו (המרגלים) ועשו עצמן כסילים מד"ר במד' יו.  — ולנק' °כְּסִילָה: שלא תחוייב ממאמרך שהאבן איננה חכמה שתספר עליה שהיא כסילה כוזרי ב ב.  וקילל לאשתו וכו' ואמר הוי כסילה מה תקפידי על בן קטן כזה  שו"ת חות יאיר עב.  — ומשל: אמרו חכמים אם יתלבן השק יתלבן הכסיל ואם יעלה חמור בסולם תמצא דעת בכובס פרקי רבנו הקדוש ד.  — ואמר החכם: רצון החכם בחכמה ורצון הכסיל באולת מבח' הפנינ', שער החכמה.  הזהרו מן הכסיל שעובד ומן החכם החוטא שם.  מי שיושב בין החכמים מכובד ומי שיושב בין הכסילים נבזה שם.  בני הזהרו מן הכסיל יותר ממה שאתם נזהרים מן האש מעל' המדות לרש"ט פלקיירא, הסכלות.  ושאלו לחכם מה תכלית אשר תשים אליו כוונתך והשיב להשמר מן הכסילים שם.  — והמשורר אמר: אהבת הכסיל ושנאת חכם לב העלו בחנים בפלס ומשקל, מצאו כף שנאת חכם לב למול כף אהבת הכסיל נקלה כמץ קל ר"ש הנגיד, בן משלי א לב.  — ב) שֵׁם לכוכב מהכוכבים, למזל מהמזלות: עשה כימה וּכְסִיל3 והפך לבקר צלמות עמו' ה ח.  עשה עש כְּסִיל וכימה וחדרי תימן איוב ט ט.  התקשר מעדנות כימה או מושכות כְּסִיל תפתח שם לח לא.  —  וכמו שֵם כללי לכוכבים:  כי כוכבי השמים וּכְסִילֵיהֶם לא יהלו אורם ישע' יג י. —  ובתו"מ4: מצפון לדרום עש עולה כסיל הגלגל כימה בריתא דשמואל הקטן א. אלמלא חמה של כסיל לא נתקיים עולם מפני צינה של כימה ואלמלא צינה של כימה לא נתקיים עולם מפני חמה של כסיל ברכ' נח:.  כימה מעדנת את הפירות וכסיל מושך בין קשר לקשר מד"ר בראש' י.  — ואמר הפיטן: טבע בשני כסילים נחרזים טכס עטר כאילה ר"א קליר, אשישת.  זיהר שני המאורות, הבדיל בין יום ובין לילה להורות, ועמם כסיל ומזרות מוס' יוה"כ, אבאר קצת.  מולד לבנה כפי ארכך והמחזה שומה לרחבך ובה הראית סתריך, נראה בתמוז כסיל בך יעלה כי שאר כל החדשים לבד זה בהדריך ר' אברהם חוזה, קינ', ציון קחי.  כטיעת נטע על יבלי מים כיציאת כסיל וכימה בשמים אמת מה נהדר, Elb. GJG 186.  יונתי זיו יפעתך דמה לכסיל וכימות, ואני לאהבתך אשיר שיר על עלמות פזמ' תימנ', יונתי.  — ואמר המשורר: והראני כסיל מאיר לעומת בני עיש כמו שליט ושריו ר"ש הנגיד, עלי כל איש.  הכינותי כבר שירה ועתה תהלה המאירה ככסילים הוא, הלי תעש.  זכרתימו (את הידידים) והמדבר כסותי ועל ראשי כסיל ערום ועריה, ועש יורה נתיב שחק לבניו ויורני נתיבי בשאיה הוא, הכל היום.  באהל אפרשנו (את המעיל הקרוע) ליל באישון וכוכבי רום ישימון בו מאורה, בתוכו אחזה סהר וכימה ויופיע כסיל עליו נהרה ראב"ע, מעיל יש לי.  שיאי עלי אף שוטני העלו עדי ערש לרגלי על כסיל רבדו רמב"ע, דיואן לט, כ"י בודל'.  עליו בנות עיש כיונים יהמו אליו כמו נשר כסיל יקריח שם עט.  מלאם לבם להתגורר באיש לו על גבי כסיל מעלה בנויה שם פ.  היתכן עלות אישים לשחק ואם ירדו עלי ארץ כסילים הוא, תרשיש א.   למה כסילים על פני שחק אהלים תקעו, יובל להניס נום בני חשק בליל תקעו שם ז.  לבי לבי הומה לצבי טרם נברא הוא לו רועה, מיום נודו לא טעם נום עינו וכסיל שחק רועה שם.  מה לי ולכסילים בליל חברה מעל פני שחק כעוף עפו, ובליל נדוד דמו לפסחים מלכת ולו פשע מאד עפו שם.  ושמת ראש תלי מרכבתך וכסיל הדום אל רגלך טדרוס הלוי, קטע כ"י גני' קהיר.  עבי שחקים אמרו לו קום רכב על ראש כסילנו ותלינו שם.  פותים לעש עש יאמרו וכסיל לכסיל וכימה יאמרו כי מה ידע' הפניני, שיורי ברכה 12.  מי יערוך עש להעיש וכסיל לכוכב כסילי, או בן חמור לגמלי או בן גמלי לעגלי ר"ש בונפיד, אטמון בחבי.