כִּסְכָּס
*, ש"ז, מ"ר כִּסְכָּסִים, — כמו כֶּסֶךְ: מתעטף אדם בכילה ובכסכסיה1 ויוצא לרה"ר בשבת ואינו חושש (שבת קלט). שאין כיסכסין עשויין אלא לנטותם באהל (רש"י שם).
1 לפי גרסת נוסח' קצת הספרים.
התרצו להשתתף בתחרות הכתיבה (נושאת הפרסים) של פרויקט בן־יהודה? כל הפרטים וטופס ההרשמה כאן.
מאת:
אליעזר בן־יהודה
נחלת הכלל
[?]