, עת' תָּכֹס, תָּכֹסּוּ, עב' כַּסֹּתִי1, כַּסֹּתָ, — כַּס על דבר, נמנה עליו והיה במספר המשתתפים בדבר, rechnen; se compter; to number: ואם ימעט הבית מהיות משה ולקח הוא ושכנו הקרב אל ביתו במכסת נפשת איש לפי אכלו תָּכֹסּוּ על השה (שמות יב ד). 

— נִפעל' כמו שלמים, °נִכְסַס, — נמנה: יום יום ירקב כמו סס, אם תפקוד עליו עונו הנכסס, כמו שבלול יהלוך וכדוגג ימסס (רשב"ג, מוס' יוה"כ, יי' מה אדם).

— הִתְפולֵל, °הִתְכּוֹסֵס, — כמו קל, במשמ' השתתף, היה בתוך: אל תתכוסס בהמון מרעים וזכור כי ה' יפקוד על עונך (ב"ז, תרג' ב"ס ז טו).