*1, ש"ז, מ"ר כִּסָּנִים — שקדים וקליות ותבלים ומיני מתיקה להתקין בהם הפת Gewürze, Füllsel; épice farcissure; spice: פת הבאה בכסנין2 אחר המזון (תוספתא ברכ' ה יג). מה עשו בנו להן קנקלין מבית הישימון עד הר השלג והושיבו שם נשים מוכרות מיני כיסנין הושיבו את הזקינה מבחוץ ואת הנערה מבפנים והיו ישראל אוכלין ושותין (ירוש' סנה' י כח ד). כסנין של מיני מתיקה (תשו' הגא', כ"י גני', מהד' גנזב' 68). מוכרי פת כסנין שקורין (בלעז) אובליש (רש"י בראש' מ טז). עיסה שלשה בדבש או בחלב או שעירה בה מיני תבלין וכיוצא בו והיא נקראת פת הבאה בכיסנין (ציד' לדרך א ג כב).
1 בסור' כסנא, ועי' הערה לקמן.
2 הביא הערוך בשם רה"ג ור"ח וז"ל: פי' רב האיי גאון הם כעכי והיא פת בין מתובלת ובין שאינה מתובלת שעושין אותה כעכין יבשין וכוססין אותה בבית המשתה ושלא בבית המשתה ומנהג בני אדם שאוכלין ממנו קמעא וכו' ורבינו חננאל פירוש זו הפת עשויה כמין כיסין מלאים סוקר ושקדים ואגוזים וכיוצא בהן שעושין אותו כמין כעכין ולועסין אותן בבתי משתאות. ע"כ. ונראה כי ר"ח פרש השם כסנין מן כיס, אבל אין ספק בדבר כי זו מלה מיוחדה כִּסָּן, ומשמשת גם בסור' במשמ' ששמשה בעבר' בזמן התלמוד, ותרגם בר עלי השם כסנא אלחנטא אלמקלוה ואלפאכה אליבשה, ע"כ, ובעבר': חטה קלויה ומיני פירות ותבלים יבשים.