פ"י, כָּפַלְתָּ, כָּפוּל, —  א) כָּפַל את היריעה וכדומה, שׂם את חלקה האחד על גבי חלקה השני מבלי לקרעה לשתי חתיכות נבדלות, zusammenfalten; plier; to fold:  וחברת את חמש היריעת לבד ואת שש הירעת לבד וְכָפַלְתָּ את היריעה הששית אל מול פני האהל (שמות כז ט).  רבוע יהיה (החשן) כָּפוּל זרת ארכו וזרת רחבו (שמות כח יז). —  ובתו"מ:  מנחת ישראל כופל א' לשנים ושנים לארבעה ומבדיל מנחת כהנים כופל1 א' לשנים ושנים לארבעה ואינו מבדיל (מנח' ו ד).  חזן הכנסת עומד עליו ורצועה של עגל בידו כפולה אחד לשנים ושנים לארבעה (מכות ג יב).  ומטלית שטלייה על השפה אם פשוטה נמדדת פשוטה ואם כפולה נמדדת כפולה (כלים כז ו).  אזן הגדי שהיתה כפולה אמרו חכמים בזמן שהוא עצם אחד מום (בכור' ו ט).  שמא פניה נאות טרוטות הן שמא אזניה נאות כפולות הן (נדר' סו:). —  ב) *עשה או נתן פי שנים, verdoppelen; doubler; to double:  מקום שנהגו לכפול (בקריאת הלל) יכפול לפשוט יפשוט (סוכ' ג יא).  מקום שכופלין כתובה אינו גובה אלא מחצה (תוספתא כתוב' ד יג).  והלה כותב לו אם אני חוזר בי הריני כופל לך ערבונך (שם ב"מ א יז).  בית גרמו היו בקיאין במעשה לחם הפנים וברדייתו ולא רצו ללמד שלחו והביאו אומנים מאלכסנדריאה וכו' והיתה מעפשת וכו' שלחו אחריהם ולא רצו לבוא עד שכפלו להן שכרן שנים עשר מנה היו נוטלין ונתנו להן עשרים וארבע (ירוש' יומ' ג מא.).  צריך להתנות ולומר אם טבל עלה בידי הוא מעשר ואם מעשר עלה בידי הרי הוא עשוי תרומת מעשר א"ר יונה צריך לכפול תנייו ולומר ואם לאו לא עשיתי כלום ר' יוחנן אמר אינו צריך לכפול תנייו (שם דמאי ז כו ג).  האומר לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שירדו גשמים ירדו גשמים מקודשת ואם לאו אינה מקודשת רבי מאיר אומר בין ירדו בין לא ירדו אינה מקודשת עד שיכפול תנאו וכו' ולשני אינה מקודשת שלא כפל הראשון את תנייו (שם ערוב' ג כא:).  כל המשתף שם שמים בצערו כופלין לו פרנסתו (בבלי ברכ' סג.).  שכופלין שלום למלך (גיט' סב.).   כל מי שכפל שמו בברכתו של משה היה גבור וכל מי שלא כפל שמו לא היה גבור (מד"ר בראש' צה).  בשביל לכפול להם שכר (שם במד' ג).  שדרך חתן להיות כופל כתובה של כלה (שם שה"ש, גן נעול).  למלך שכעס על מטרונת וטרדה מתוך פלטין שלו לימים בקש להחזירה אמרה יכפול לי כתובתי ואני חוזרת (פסיק' רבתי כא). —  ואמר המשורר:  ולא נח עד אשר אסף חייליו עמלק ואדום ובני קטורה, וכו' וכפל את נסיעותיו ומהר כעוף ירכב כנף רוח וידא (ר"ש הנגיד, אלוה עז). —  ופָעו' *כָּפוּל, פי שנים:  שיעור המלבן וכו' כמלא רחב הסיט כפול (שבת יג ד).  היה מרוכך מעודן מפונק כל שכן שכפול בו צערו (מכי' משפט', נזיק' ח).  לשונות כפולין הן (השבע שבועה, לאסר אסר וכדומה) והתורה דיברה כדרכה (ירוש' נדר' א לו ג).  וכ"ש ששכרכם כפול לכו לביתכם לשלום (מו"ק כא:).  לימד על כבש הבא עם העומר שמנחתו כפולה וכו' כשם שמנחתו כפולה כך יינו כפול (מנח' פט:).  הוא קילסה בלשון כפול והיא קילסתו בלשון פשוט (מד"ר שה"ש, הנך יפה). —  ואמר המשורר:  אני אעש לאל שירים כפולים, עלי נסים אשר עשה  כפולים (ר"ש הנגיד, הלי תעש). —  *אותיות כְּפוּלוֹת, אותיות מנצפך שיש להן שתי צורות:  כל האותיות הכפולים באלף בית כותב את הראשונים בתחילת התיבה ובאמצע התיבה והאחרונים בסוף (סופרים ב יא). —  וכמו"כ °אותיות בגד כפרת שיש להן שתי הברות קשה ורפה:  כ"ב אותיות שלש אמות ושבע כפולות וי"ב פשוטות (ספ' יצירה א א).  שבע כפולות בג"ד כפר"ת וכו' משתמשות בשתי לשונות ב"ב ג"ג ד"ד כ"כ פ"פ ר"ר ת"ת רך וקשה (שם ד א). —  וכמו פ"ע, כָּפַל, היה כָּפוּל:  לכבש העומר שאעפ"י שכפל עשרונותיו לא כפל נסכיו אף איל העולה אעפ"י שכפל עשרונותיו לא כפל נסכיו (ספרי במד' קז). —  ג) °בחכמת החשבון, כָּפַל שני מספרים, שני שטחים, עשה בהם כֶּפֶל, multiplizieren; -plier; -ly:  ואם אתה כופל מדת החדש י"ב פעמים כמספר חדשי השנה הפשוטה יעלה בידך מדת שנה פשוטה שנ"ד יום (העבור ב ו).  ואם אתה לוקח סימן המולד לתשעים שנה פשוטה ותכפול אותו ארבע ועשרים פעמים כמנין שעות היום וכו' והנשאר כפלהו בשנים והימים כפול אותן בששה (שם).  ואם תכפול תשעה על שמונה יהיה המחובר ע"ב וכו' וכאשר תכפול ט' על ב' יהיה המחובר י"ח (ראב"ע, הקד' המספר).  ואחר שתשים המספרים כמה שיהיו בטור העליון והאחרים בטור השפל כפול הראשון של הטור העליון על הראשון שבטור השפל והעולה כתוב אותו למטה כנגד הטור הראשון (שם א).  וכשחלקנו מותר שנת השמש על שנת הלבנה וכפלנו אותו בי"ט שנה אשר הוא מספר שני המחזור היה המתקבץ מאותו מותר ז' חדשי השנה (רמב"ם, חשבון העבור, בספ' ד"ח כד).   דרך אחר לכפול שלמים ושברים על שלמים ושברים (רלב"ג, מעשה תושב ב ה).  המין הג' בכפילה הנה הכוונה בזה לכפול מספר מה במספר אחר (קצור המספר לר"י בן בירגה, כ"י פריז).  וכאשר נכפול ג' וחצי על י"א יעלה ל"ח וחצי (נחמ' ונעים א כט).

— נִפע', נִכְְפַּל, עת' יִכָּפֵל, —  א) נעשה כפול, פי שנים:  ואתה בן אדם הנבא והך כף אל כף וְתִכָּפֵל2 חרב שלישתה חרב חללים היא חרב חלל הגדול החדרת להם (יחזק' כח יט). —  ובתו"מ:  והיה בן שמונים שנה ונכפלו לו שניו (ירוש' כלא' ט לב ג).  אמר ר' אבא בר כהנא כל מי שנכפל שמו יש לו בעולם הזה ויש לו לעולם הבא (מד"ר בראש' ל). —  ב) *הונח זה ע"ג זה:  הדלתות היו נכפלין לאחוריהם (מד"ר בראש' סו).  שיהיו נכפלות לאחור כאשר אנחנו רואים היום בדלתות הנכפלות (השרשים לריב"ג, גלל).  כאדם ששמן מבפנים וכסליו נכפלים מבחוץ (רש"י דבר' לב יה).  לוחות של פרקי' מחוברות ע"י חוליות והן נפתחות וכשרוצה נכפפות ונכפלות זו על זו (רע"ב מדות ד א). —  ג) °בחכמת החשבון, נעשה בו כֶּפֶל:  והמספר המנוי במספר אחר הוא המספר הנכפל פעמים אשר מנינם כמנין האחדים אשר במספר השני אשר הוא נמנה בו כמו שתי פעמים שלש או שתי פעמים עשרה (ר"א בר"ח הנשיא, המשיחה והתשברת א כב).  החשבון השני נכפול זה על זה יעלו אלף ומ"ח נחלק אותו על הנכפל שהוא כפל ה' על ה' והוא מ' ויעלו כ"ו (ראב"ע, המספר ה).  אם היו המספרים הנכפלים אלה על אלה רבים אתה צריך לכפול אותם במכתב ט' אותיות שהראיתיך (שם א).  והיה זה כן לפי שנכפל כל אחת מצלעות השטח על ק"פ וכו' (רלב"ג, מעשה חושב ב ה).

—  פֻע', *כֻּפַּל, מְכֻפָּל, מְכֻפֶּלֶת, מכופלת, —  א) נעשה פי שנים, ובכלל יותר מפעם אחת:  כשהוא בקעה הרי היא עושה בית כור כשהוא הר הרי היא עושה בית כור בצפון בית כור בדרום בית כור במזרח בית כור במערב בית כור מלמעלה נמצא ה' מכופלת (ספרי דבר' לט).  שכל מי שהוא קבור בתוכה (במערת המכפלה) בטוח ששכרו כפול ומכופל (מד"ר בראש' נח). —  ואמר הפיטן:  על אחת כמה וכמה טובה כפולה ומכופלת למקום עלינו הוציאנו ממצרים עשה בהם שפטים וכו' (הגד' של פסח).  טובה כפולה ומכופלת למקום עלינו לאמר, רבה עמרים במדבר כנגדם אחד לתמֹר (ר"מ נהוראי, אור יום הנף). —  ב)  מונח זה על גב זה:  ולשון זה נתון בין שני לחיים ואמת המים עוברת תחתיו ומכופל כמה כפולות (מד"ר ויקר' טז). —  ג) °בחכמת החשבון, נעשה בו כפל:  משליך את סך החשבון הנקבץ מכפילת המספר שבעה שבעה וישמור הנשאר ואחר כך הוא משליך את המספר המכופל שבעה שבעה (העבור ב ו).

— פֻע', *כֻּפַּל, —  עשה פי שנים:  מנחת כהנים כופל א' לשנים ושנים לארבעה ואינו מבדיל מנחת כהן המשיח לא היה מכפלה3 (מנח' ו ד).

—  הִפע', *הִכְפִּיל, —  א)  הכפיל סכין וכדומה, קפל אותה וסגרה:  (נדר מדבר) עד שיעבור הקיץ (צריך להמתין) עד שיכפילו4 המקצועות (נדר' ח ד). —  ב) °עשה פי שנים:  אעורר מאמר שלומות, שבספרים רשומות, גם עלומות להכפילה קטעי מכת' גני', JQR. Oct. 1911.

—  הָפע', *הָכְפָּל, הוכפל, —  נעשה כפול, ובמשמ' נתחבר:  גזע ישישים עלה מבבל ועמו ספר מלחמות קאת וקפוד הוכפלו לראות בשוד ושבר הבא משנער קצף על עולמו וחמס ממנו נפשות (מו"ק כה:).  קללה באה והוכפלה בעולם (רש"י שם). —  ואמר הפיטן:  אמץ יום מימים אחד אותו לתמימים, מעין עולם הבא עניניו מסוימים, מוכפל בלחמו וענשו ואזהרתו ושיריו הנעימים (אמתי ב' שפטיה, אשיחה בדברי).

 — נִתפ', °נִתְכַּפֵּל, נעשה כפוּל:  והאות הזו נתכפלה בתחילת התיבה ותתכפל בסופה באדמם (תשו' דונש על רסע"ג יה). —  ובמשמ' נעשה מונח זה על גב זה:  מצה שנתכפלה בתנור באפייתה מה תורתה (שו"ת תרומ' הדשן קכז).