1, ש"ז, — רָעָב, Hunger; faim; hunger:  בשוט לשון תחבא ולא תירא משוד כי יבוא לשד וּלְכָפָן תשחק ומחית הארץ אל תירא (איוב ה כא-כב).  בחסר וּבְכָפָן גלמוד הערקים ציה (שם ל ג). ועי' אכילה, רָעָב. — ואצל המקובלים, שֵׁם למלאך רע הממונה על הרעב: שני מחבלים של סטרא אחרא היוצאים מהיכל הטמא שהם כנגדו הנקראים שוד וכפן המביא רעב לעולם (עמה"מ, עולם הבריא' כב). וכאשר יש רעב בעולם ח"ו הרוח הזה הנקרא שוד מזדווג עם אחר הנקרא כפן לשודד בני העולם ולהמיתם (ראש' חכמה, היראה יג).