ג. כֹּפֶר

1, מ"ר כְּפָרִים, — צמח טוב הריח בצורת אשכול, Cyperblume (Lawsonia inermis): אשכל הַכֹּפֶר דודי לי בכרמי עין גדי (שה"ש א יד). שלחיך פרדס רמונים עם פרי מגדים כְּפָרִים עם נרדים (שם ד יג). — ובמשנה: הוורד והכפר והקטף והלוטם (שבי' ז ו). — ואמר המשורר: הרי בשמיה מרעה עפרים, נצי כרמיה נרד עם כפרים, רקחה וסמיה מלאו עברים (ר"י הלוי, נודע בכל). לי ציצים לי פרי לי עלים, לי שושן לי כפר ואהלים (ראב"ע, אל אחד). צרור מר ומבחר עפרים, זכרו כנרד וכפרים (הוא, איך ישליו). אמיר בשם בגן מוסר כפריו נתנו ריח ונרדו (רמב"ע דיואן לה, כ"י בודל'). ולכל דוה לבב לכו התענגו בצבי כפרינו ונרדינו (שם מז).



1 באשור' כֻפֻר, בארמ' כופרא. — ואמר ריב"ג: וראית פי שרח משחא דכופר לרבינו שרירא גאון ז"ל אנה ע'צנ אלחנא והד'א אלתפשיר ענדי הו אלצחיח לאנ אלחנא מנ אלטיב ולה ענקוד, ע"כ, —  ובעבר': וראיתי בפרוש משחא דכופר לרבינו שרירא גאון ז"ל שהוא עץ אלחנא (בערבית) וזה הפרוש הוא האמתי אצלי יען אלחנא הוא מן הריחניים ויש לו אשכולות. והסכימו לזה גם החדשים. אך ערוך אמר כי כפר הוא הפרח ג'ירופלי, והרמב"ם הביא שני הפרושים ולא הכריע.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים