ב. כָּפַר

 1, — קל לא נמצא.

— פִע', כִּפֵּר, כִּפֶּר, כִּפַּרְתֶּם, כַּפֵּר, אֲכַפֵּר, אֲכַפְּרָה, יְכַפֵּר, יְכַפֶּר, כִּפַּרְתָּהוּ, כַּפְּרִי, כַּפְּרָהּ, כַּפֶּרְךָ, תְּכַפְּרֵם, יְכַפְּרֶנָּה, — א) כִּפֵּר פניו של פלוני במנחה וכדו', נתן לפלוני מנחה כדי לרצותו ולשכך חמתו: ואמרת (לעשו כאשר יפגשך וישאלך למי כל העדרים האלה) לעבדך ליעקב מנחה הוא שלוחה לאדני לעשו וכו' גם הנה עבדך יעקב אחרינו כי אמר אֲכַפְּרָה פניו במנחה ההלכת לפני ואחרי כן אראה פניו אולי ישא פני (בראש' לב יט-כא). — וכִפֵּר את החֵמָה: חמת מלך מלאכי מות ואיש חכם יְכַפְּרֶנָּה (משלי יו יד).  — ב) כִּפֵּר על דבר, עשה על הדבר מעשה שעל ידי זה יסֻלחו עונות וחטאים וכדומה: וְכִפֶּר אהרן על קרנתיו (של המזבח) אחת בשנה מדם חטאת הכפרים אחת בשנה יְכַפֵּר עליו לדרתיכם (שמות ל י).  וחטאת על המזבח בְכַפֶּרְךָ עליו וכו' שבעת ימים תְּכַפֵּר על המזבח (שם כט לו-לז). — ג) כִּפֵּר על פלוני, עשה מעשה שבגללו נסלח לפלוני עונו, למשל הקריב בעדו קרבן וכדומה: ויאמר משה אל העם אתם חטאתם חטאה גדלה ועתה אעלה אל יי' אולי אֲכַפְּרָה בעד חטאתכם (שמות לב ל).  ואת כל חלבו (של הפר) יקטיר המזבחה וכו' וְכִפֶּר עליו הכהן (על האיש אשר חטא) מחטאתו ונסלח לו (ויקר' ד כו). והקריבו (הכהן את הכבש וכדומה) לפני יי' וְכִפֶּר עליה (על האשה הטמאה) וטהרה ממקר דמיה (שם יב ז).  ועשה הכהן את החטאת וְכִפֶּר על המטהר מטמאתו (שם יד יט).  וחטא את הבית בדם הצפור וכו' וְכִפֶּר על הבית וטהר (שם נב-נג).  והקריב אהרן את פר החטאת אשר לו וְכִפֶּר בעדו ובעד ביתו (שם יו יא).  וְכִפֶּר על הקדש מטמאת בני ישראל ומפשעיהם (שם יו).  וְכִפֶּר את מקדש הקדש ואת אהל מועד ואת המזבח יְכַפֵּר ועל הכהנים ועל כל עם הקהל יְכַפֵּר (שם לג).  ויאמר דוד אל הגבענים  מה אעשה לכם ובמה אֲכַפֵּר וברכו את נחלת יי' (ש"ב כא ג). — והקרבן יכפר: כי נפש הבשר בדם הוא ואני נתתיו לכם על המזבח לְכַפֵּר על נפשתיכם כי הדם הוא בנפש יְכַפֵּר (ויקר' יז יא). — ובתו"מ: שקרבנות ציבור מרצין ומכפרין בין ישראל לאביהם שבשמים (תוספתא שקל' א ו).  כשם שהחטאת מכפרת על ישראל כך צדקה מכפרת על עכו"ם (ב"ב י:).  מה קרבנות מכפרים אף בגדי כהונה מכפרין כתונת מכפרת על שפיכות דם וכו' וציץ מכפר על עזות פנים (זבח' פח:). — ד) עשה החוטא בעצמו דבר שבשבילו יסֻלח לו עונו: העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל לתת את תרומת יי' לְכַפֵּר על נפשתיכם (שמות ל יה).  ואם דל הוא (המצורע) ואין ידו משגת ולקח כבש אחד אשם לתנופה לְכַפֵּר עליו (ויקר' יד כא).  ושעיר חטאת אחד (תעשו) לְכַפֵּר עליכם (במד' כח כב).  ונקרב את קרבן יי' וכו' לְכַפֵּר על נפשתינו לפני יי' (שם לא נ).  — ה) כִּפֵּר אלהים לפלוני, לעונו, סלח לו חטאתו: כי ביום הזה (יום הכּפֻרים) יְכַפֵּר (אלהים) עליכם לטהר אתכם (ויקר' יו ל).  וענו ואמרו ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו כַּפֵּר לעמך ישראל אשר פדית יי' (דבר' כא ז-ח).  ואתה יי' ידעת את כל עצתם עלי למות אל תְּכַפֵּר על עונם וחטאתם מלפניך אל תמחי (ירמ' יח כג).  למען תזכרי ובשת ולא יהיה לך עוד פתחון פה מפני כלמתך בְּכַפְּרִי לך לכל אשר עשית (יחזק' יו סג).  דברי עונות גברו מני פשעינו אתה תְּכַפְּרֵם (תהל' סה ד).  והוא רחום יְכַפֵּר עון ולא ישחית (שם עח לח).  עזרנו אלהי ישענו על דבר כבוד שמך והצילנו וְכַפֵּר על חטאתינו למען שמך (שם עט ט). — וְכִפֵּר בעד: כי התפלל יחזקיהו עליהם לאמר יי' הטוב יְכַפֵּר בעד (דהי"ב ל יח).  ובתו"מ: אנא בשם כפר נא לעונות ולפשעים ולחטאים שעוו ושפשעו ושחטאו לפניך עמך בית ישראל (יומ' ו ב).  מיתה ויוה"כ מכפרין עם התשובה תשובה מכפרת על עבירות קלות על עשה ועל לא תעשה ועל החמורות היא תולה עד שיבא יוה"כ ויכפר (שם ח ח).  (האומר) אחטא ויוה"כ מכפר אין יוה"כ מכפר (שם ט).  כל זמן שביהמ"ק קיים מזבח מכפר על ישראל ועכשיו שלחנו של אדם מכפר עליו (ברכ' נה.).  כך היא מדת הדין נותנת מוטב יבא זכאי ויכפר על החייב ואל יבא חייב ויכפר על החייב (שם מד.).  על מה קטורת מכפרת על לשון הרע יבא דבר שבחשאי ויכפר על מעשה חשאי (שם מד.).  א"ר יוחנן אוי להם לעכו"ם שאבדו ואין יודעין מה שאבדו בזמן שבהמ"ק קיים מזבח מכפר עליהן ועכשיו מי מכפר עליהן (סוכ' נה:).  בזמן שהיא (האשה) צנועה בתוך ביתה כשם שהמזבח מכפר כך היא מכפרת על ביתה (תנחומא וישלח).  — ו) כִּפֵּר צרה, מנע אותה: ובא עליך רעה לא תדעי שחרה ותפל עליך הוה לא תוכלי כפרה ותבא עליך פתאם שאה לא תדעי (ישע' מז יא).

— פֻע', כֻּפַּר, יְכֻפַּר תְּכֻפָּר, — א) כֻּפַּר בפלוני, נעשה ע"י פלוני מעשה לְכַפֵּר על עון: ואכלו אתם אשר כֻּפַּר בהם למלא את ידם לקדש אתם (שמות כט לג). — ב) כֻּפַּר לו להעון: ולארץ לא יְכֻפַּר לדם אשר שפך בה כי אם בדם שפכו (במד' לה לג). — וְכֻפַּר העון: וסר עונך וחטאתך תְכֻפָּר (ישע' ו ז).  אם יְכֻפַּר העון הזה לכם עד תמתון (שם כב יד).  לכן בזאת יְכֻפַּר עון יעקב וזה כל פרי הסר חטאתו (שם כז ט).  בחסד ואמת יְכֻפַּר עון (משלי יו ו).  — ג) כֻּפְּרָה בְּרִית, הופרה, בטלה: וְכֻפַּר בריתכם את מות וחזותכם את שאול לא תקום (ישע' כח יח).

— נִפַעֵ', נִכַּפֵּר, — כמו כֻּפַּר: כפר לעמך ישראל וכו' וְנִכַּפֵּר להם הדם (דבר' כא ח).

— הִתפ', הִתְכַּפֵּר, יִתְכַּפֵּר, מִתְכַּפֵּר, — כמו הקודם: ולכן נשבעתי לבית עלי אם יִתְכַּפֵּר עון בית עלי בזבח ובמנחה עד עולם (ש"א ג יד). — ובתו"מ: רוח הקדש מבשרתן אימתי שתעשו ככה הדם מתכפר להם (סוט' ט ו).  הוו יודעין שלא כדיני ממונות דיני נפשות דיני ממונות אדם נותן ממון ומתכפר לו דיני נפשות דמו ודם זרעותיו תלויין בו עד סוף העולם (סנה' ד ה).  הורה בפני עצמו ועשה בפ"ע מתכפר לו בפני עצמו הורה עם הצבור ועשה עם הצבור מתכפר לו עם הצבור (הור' ב ב).  בזבח ובמנחה אין מתכפר לו אבל מתכפר לו בתפילה (ירוש' ר"ה ב נח:).  שאלו לקב"ה חוטא מהו ענשו אמר להן יעשה תשובה ויתכפר לו (שם מכו' ב לא ד).  ר' יוחנן אמר נתכפר מקצת החט נתכפר כולו ר"ש בן לקיש אמר נתכפר מקצת החט לא נתכפר כולו (שם הור' ג מז:).  א"ר יוחנן המקדיש מוסיף חומש והמתכפר עושה בה תמורה (יומ' נ:).  בזמן שב"ה קיים אדם שוקל שקלו ומתכפר לו עכשיו שאין ב"ה קיים אם עושין צדקה מוטב (ב"ב ט.).  אשם שמתו בעליו או שנתכפרו בעליו ירעה עד שיסתאב וימכר ויפלו דמיו לנדבה (שבוע' יב.).  חטאת ששחטה על מנת שיתכפר בה נחשון (זבח' ט:).  וכי איזה כח מרובה כח מכפרין או כח מתכפרין הוי אומר כח  מתכפרין (שם כב:).  אמרו ישראל כשבהמ"ק קיים היינו מקטירין חלבים ואמורין ומתכפרין ועכשיו הרי חלבנו ודמינו ונפשותינו (מד"ר במד' יח). — ואמר הפיטן: היינו קדם מתכפרים, היום בשעירים ופרים, ועתה נשארנו חפורים (אפסו מכפרי, קטע כ"י גני' קאהיר). 



1 לא נתברר בודאות מקור פעל זה.  רוב הקדמונ' אמרו שהוא מן מושג של כסוי או של מחה וקנח דבר, והחדשים הביאו לזה סמך מן הפעל כֻפֻרֻ באשור' שמשמש במשמ' שפשוף וכמו"כ במשמ' כפרת עון.

חיפוש במילון: