1, פ"י,כָּפוּף, אֶכְפֹּף וכו', וגם כַּף, אָכֹף, לָכֹף, — א) כָּפַף דבר, עשהו בצורת קֶשֶׁת, beugen; courber; bend, courve: הכזה יהיה צום אבחרהו יום ענות אדם נפשו הֲלָכֹף כאגמן ראשו ושק ואפר יציע ישע' נח ה.  — ואמר הפיטן: אכוף לך ראש יי חילי, אכרע לך ברך לחתל מחלי, אכתירך בשיר משירי מחולי ר"א קליר, קינ', אאדה עד חוג שמים.  — ופָעו' כָּפוּף, כְּפוּפִים: סומך יי' לכל הנפלים וזוקף לכל הַכְּפוּפִים תהל' קמה יד.  — ובתו"מ: ומלקטין משם מורביות של ערבה ובאין וזוקפין אותן בצדי המזבח וראשיהן כפופין ע"ג המזבח סוכ' ד ה. שופר של ראש השנה של יעל פשוט ופיו מצופה זהב וכו' בתעניות בשל זכרים כפופין ופיהן מצופה כסף ר"ה ג ג-ד.  אילו (האותיות)  פשוטים ואילו כפופים ירוש' שבת יב יג ד.  לולב כפוף קווץ סדוק עקום דומה למגל סוכ' לא:.  היתה ידה (של הבהמה בשעת הפרכוס) כפופה  ופשטתה דבר שהמיתה עושה (היתה) פשוטה וכפפה דברים שאין המיתה עושה חול' לח..  הפורץ גדר בפני בהמת חבירו והכופף קמתו של חבירו בפני הדליקה ב"ק נה:.  אמרה לו (אשת פוטיפרע ליוסף) השמע לי וכו' הריני כופפת קומתך יומ' לה:.  ומפני מה כפוף ראשו (של יוד) מפני שצדיקים שבו כפוף  ראשיהם מפני מעשיהן שאינן דומין זה לזה מנח' כט:. מה יוד זה קומתו כפופה כך הן הרשעים קומתן כפופה ופניהם מקדירות לעתיד לבא מד"ר בראש' יב.  אמר רבי אבהו שכפף הקב"ה קומתו של אדם הראשון וקברו בתוכה שם נח.  עשאה ווין זיינין זיינין ווין (אותיות) כפופים פשוטים פשוטים כפופים פתוחים סתומים סתומים פתוחים מס' מזוזה א.  — ואמר המשורר: אל ילכו רומה בני תבל כי אם כפופי ראש כמו אגמון רמב"ע, תרשיש ח.  — ובדרך הכפולים: אין הכהנים רשאים לכוף קשרי אצבעותיהן עד שיחזרו פניהם מן הצבור סוט' לט:.  — *כַּף אזנו לשמע דבר: אמר רבי אליעזר כוף אזניך לשמוע ספרא, צו ח יב.  אלו אדם אחר אמרן היית צריך לכוף אזניך ולשמוע הדברים האלה ויותר שאמרם שלמה ואלו מדעתו אמרן היית צריך לכוף אזניך ולשמעם ויותר שאמרן ברוח הקדש מד"ר שה"ש א א.  — ואת °העֹרֶף, לסימן שעבוד: ערפנו כוף לך להשתעבד, באהבה וביראה אותך לעבוד ולכבד ר' יהודה החסיד, סליח', אלהים בישראל.  — *ישב כָּפוּף לפני פלוני, מפני הכבוד והמורא וכדומה: ואותו היום היה הלל כפוף ויושב לפני שמאי כאחד מן התלמידים שבת יז.  א"ר פפא בא וראה כמה (ת"ח) מחבבין זה את זה שאילו ר' יוסי קיים היה כפוף ויושב לפני רבו שם נא..  ר' ישמעאל בר' יוסי ממלא מקום אבותיו היה והיה כפוף ויושב לפני רבו סנה' כד..  °כָּפוּף לפלוני, נכנע לו: (לא מכם אני לוקח רשות) ואיני כפוף לכם רש"י סנה' ה..  שאדם חייב לצאת מידי הבריות ואפילו מיד אשתו ובניו ואעפ"י שכפופין לו כדי שלא יתגנה עליהם שכל טוב, ויצא.  כך היה המשפט באותם הימים שכל אדם שהיה כפוף לאדם אחר נותן ידו תחת יריכו לאות שהוא אדוניו חזקוני, חיי שרה כד ב.  — וכָפוּף תחתיו, במשמ' זו: קבוצת האומות שהיו כפופים תחת שלמה  רשב"ם בראש' מט י.  — ב) *כָּפָף את פלוני, כמו *ב. כָּפָה, הכריחו לעשות דבר: שהוא כופף2 את עבדו (לשתות יין ולהטמא למתים) ואינו כופף את אשתו ירוש' משנ' נזיר ט א.  בשכפפו רבו או בשלא כפפו רבו שם ט נז ג.  — ובדרך הכפולים: השוכר את הפועלים ואמר להם להשכים ולהעריב מקום שלא נהגו להשכים ושלא להעריב אינו רשאי לכופן ב"מ ז א.  כפפו רבו לדבר אחד מהו שיכוף אותו לכל הדברים ירוש' נזיר ט נז ג.  ואל תביאני לא לידי חטא ולא  לידי עון ולא לידי נסיון ולא לידי בזיון וכוף את יצרי להשתעבד לך בבלי ברכ' ס:.  אסור לאדם שיכוף אשתו לדבר מצוה ערוב' ק:.  מי שמת חמיו או חמותו אינו רשאי לכוף את אשתו כוחלת ולהיות פוקסת מו"ק כ:.  עליונים מבקשין את רבי והתחתונים מבקשין את רבי יהי רצון שיכופו תחתונים את העליונים כתוב' קד..  כותבין שובר אחת כדי שיכוף לפורעו ואחת כדי שיגבה מזמן ראשון ב"ב קעא..  שלא יניחו לנזיר לעבור על נזירתו שאם יראו שירצה לבטל נזירותו יכופו אותו כדי לקיים דבריו מד"ר במד' י.  זה אברהם שכף את יצרו ועמד בעשר נסיונות שם יד.  — ובסהמ"א: ואם שמא חס  ושלום הייתי מעכב לזה זמן הנזכר שקבלתי עלי לפרעון מיד יהא רשאי לכופני ולנגשני בין בדיני ישראל בין בדיני אומות העולם ר"י ברצלוני, השטר' נה.  וכל דיין הראוי לדון שנתנו לו בית דין שבארץ ישראל רשות לדון יש לו רשות לדון בכל ארץ ישראל וכו' אבל בחו"ל אין רשותן מועלת לו לכוף את בעלי דינין אע"פ שיש לו לדון דיני קנסות בחו"ל אינו דן אלא למי שרוצה לדון אצלו אבל לכוף את בעלי דינין ולדון להם אין לו רשות רמב"ם, סנה' ד יד. — ועת' אִכַּף, עי' נִפעל.

— נִפע', נִכַּף, אִכַּף, — א) אִכַּף3 לפלוני, אשלח לו כַּף ידי, לתחנה והגשת מנחה: במה אקדם יי' אִכַּף4 לאלהי מרום האקדמנו בעולות בעגלים בני שנה מיכ' ו ו.  — ב) *נִכְפַּף, שכפפו אותו, נעשה כמין קשת: האומר הרי עלי שרביט מלא קומתי מביא מלא קומתו שרביט שאינו נכפף תוספתא ערכ' ג א.  אמר רב יהודה האומר קומתי עלי נותן שרביט שאינו נכפף מלא קומתי עלי נותן שרביט הנכפף גמ' שם יט..  שכל ימים שהיה ביהמ"ק בנוי וקיים היה צוארן של ישראל פשוט בין אוה"ע וכיון שחרב ביהמ"ק כביכול נכפף צוארן של ישראל שם שה"ש, כמגדל דוד.  מיד נטלו משאוי והניחו על כתיפם עד שנכפפת קומתם מפני המשאוי פסיק' רבתי כח.  שבוע שבן דוד בא בה מביאים קורות של ברזל ונותנים לו על צוארו עד שנכפפה קומתו והוא צועק ובוכה שם לו. — ואש וכדומה: כאן בקולחת (השלהבת) כאן בנכפפת יומ' מא:.  בד"א (שאם עברה האש ד' אמות פטור)  בקולחת אבל בנכפפת ועצים מצויין לה אפילו עד מאה מיל חייב ב"ק סא..  תבערה שאין דולקת למעלה אלא נכפפת והולכת ומבערת צדה צדה תשו' הגא', גני', גנצב' 247.  — ובמשמ' חוזר לאחור: ר"א אומר עולם לאכסדרה הוא דומה ורוח צפונית אינה מסובבת וכיון שהגיע חמה אצל קרן מערבית צפונית נכפפת ועולה למעלה מן הרקיע ב"ב כה:.  — וכמו נכפל: ר' לוי אמר נכפפה היריעה שעל הארון וראו בו מד"ר במד' ה. 

— פועֵ', °כּוֹפֵף, ואמר המשורר: ואיך ישפיל אשר ביתו בארץ למי שחק מעונתו וביתו, ואיך אוכל לכופף לב בעיניו ימי חייו ביום קלון כמותו ר"ש הנגיד, הנרפא הזמן.  

— הִפע', °הִכְפִּיף, — כמו קל: האמת להשכיח, ולבבות להדיח, וחרדי אל וחכמי תורתו להכפיף להכחיש ולהשיח יהודה הדסי, אשכול הכפר, JQR VIII 437.

אגמון. — בָּרַךְ. — *גָּחַן. — §גמישׁ. — §גמישׁוּת. — °גָּמַשׁ. — וָו. — כרע. — *רצף, שפוד שנרצף. — שחה. — השתחוה. — וההפך: זקף, פשט.