כֶּפֶת

* , ש"ז, מ"ר כְּפָתִים, כפאתין, — קשׁר, עניבה, Knoten; noeud; knot: של זהב היו (המטות) והיו מכופתין בכפאתין1 של כסף (מד"ר אסת', חור כרפס).



1 כך הכתיב בכל הנוסח' ולא נתברר סבת הדבר.

חיפוש במילון: