* 1, פ"י, — כָּרַךְ דבר על דבר, שׂם דבר ארוך על דבר הרבה פעמים זה על גב זה, wickeln, umbinden; enrouler; twine around : מזהמין את הנטיעות וכורכין אותן (שבי' ב ד).  לא יקשור גמלים זה בזה וימשוך אבל מכניס חבלים לתוך ידו וימשוך ובלבד שלא יכרוך (שבת ה ג).  נייר מחוק כדי לכרוך על פי צלוחית קטנה ( שם ח ב).  ואין עושין לה חלוק בתחילה אבל כורך עליה סמרטוט וכו' כורך על אצבעו ומביא (שם יט ב).  מביאין כלונסאות של ארז ארוכין וקנים ועצי שמן ונעורת של פשתן וכורך במשיחה (ר"ה ב ב). ונותנין סודר קשה לתוך הרכה וכורך על צוארו (סנה' ז ב).  כרכן (את עץ הארז והאזוב) בשירי הלשון והשליך לתוך שרפתה (פרה ג יא).  עור שכורך בו את הקמיע (תוספתא כלי' ב"מ א יב).  כורכין תורה במטפחות תורה וחומש במטפחות חומשין (שם מגי' ד כ).  וכיון שגרמו עונות היו כורכים כל אחד ואחד בספרו ושורפין אותו (ירוש' תענ' ד סט.).  וכותבין בדיו ומסרגלין בקנה וכורכין בשיער וטולין במטלית ודובקין בדבק ותופרין בגידין (שם מגי' א עא ד).  היו כורכין אותו (את השמיר) מוכין של צמר ונותנין אותו לתוך טני של אבר מלא סובין (שם סוט' ט כד:).  שצבען בשמן וכרכן במשיחה (בבלי שבת נ.).  הרי שהיה שם כתוב על בשרו וכו' כורך עליו גמי וטובל (יומ' ח.).  הביאוהו (את ר"ח בן תרדיון) וכרכוהו בס"ת והקיפוהו בחבילי זמורות והציתו בהן את האור (ע"ז יח.).  תכלת שכרך רובה כשרה ואפילו לא כרך בה אלא חוליא אחת וכו' רבי אומר כדי שיכרוך וישנה וישלש (מנח' לט.).  כשעלה לביתו נתן עליה ספוג יבש וכרך עליה גמי מבחוץ (מד"ר ויקר' טו).  עמד בחצי הלילה פרשׁ טליתו ונטל את הכלים וכרכן בטליתו וביקש לירד ונפל ונשברה מפרקתו (כלה רבתי ט). — כָּרֹךְ דבר, כְּרָכוֹ בזרועותיו, חבקו: כשהלך ניקנור להביא דלתות (המקדש) מאלכסנדריא של מצרים בחזירתו עמד עליו נחשול שבים לטבעו נטלו אחת מהן והטילוה לים ועדין לא נח הים מזעפו בקשו להטיל את חברתה עמד הוא וכרכה אמר להם הטילוני עמה (יומ' לח.). — וכָרַךְ דברים יחד: הלל הזקן היה כורך שלשתן (פסח מצה ומרור) כאחת וכו' ר"י כרך מצה ומרור (ירוש' חלה א נז:).  יהא כורכן בבת אחת ואוכלן כדרך שהלל אוכלן ( פסח' קיה.). — ופָעו' כָּרוּךְ: אפילו המלך שואל בשלומו (בשעת התפלה) לא ישיבנו ואפילו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק (ברכ' ה א).  איזה הוא תכריך של שטרות כל שחוט או משיחה או דבר אחר כרוך עליו מבחוץ (תוספתא ב"מ א יד).  אם היה (ספר התורה) כרוך במפה (ירוש' ברכ' ג ו ד).  הרי (התורה) כרוכה ומונחת בקרן זוית כל הרוצה ללמוד יבא וילמוד (קדוש' סו.).  בפנים כרוכות  אני מהלך ( מד"ר בראש' עח). — שני דברים כְּרוּכִים יחד, מחֻברים זה בזה: רשב"י אומר ככר ומקל ירדו כרוכים מן השמים אמר להם הקב"ה לישראל אם תעשו את התורה הרי ככר לאכול ואם לאו הרי מקל ללקות בו ( ספרי דבר' מ).  נכנס פנחס ומצא אותם שקבעם הקב"ה זה עם זה והיו כרוכין זה בזה (מד"ר ויקר' לג).  שתי אילנות כרוכים זה לזה בכרך אחד ( שם בראש' סא). — ואמר החכם: התורה והבדידות בצימצום החיים יצאו כרוכין זה בזה בלי ספק ( רש"ט פלקיירא, צרי היגון טו). — קרנים כְּרוּכוֹת, שיש להן כעין קלפה חיצונה וזכרות תקועה בו: אם היו קרניו כרוכות2 כקרני השור (רמב"ם, מאכ' אסור' א י).  — °ספר כָּרוּךְ, עשוי בכריכה: והפקיד ראובן אצל שמעון ספר חומש כרוך ( שו"ת הרי"ף ריז.). — ובהשאלה, הוא כָּרוּךְ אחריו, דבק בו, נמשך אחריו תמיד: מי שבנו כרוך אחריו יצא זכר שאין בנו כרוך אחריו ( חול' עח:).  ראה חזיר שכרוך אחר רחל (בכור' כד.).  כהן מיוחס שיצא הוא ואשתו שידענו שהיא כשירה למדינה אחרת ובא הוא והיא ובנים כרוכין אחריהן (רמב"ם, אסורי ביאה כ ו). — ובדברים מפשטים: אל תהיו כרוכים אחר תענוגים כאשר אתם עתה (רש"י ישע' ל כ). — ובהשאלה, *כָּרַךְ קריאת פסוק וכדומה, קראהו בלי הפסקה במקום הראוי, במקור נדפס "obne". ohne Pause lesen; lire sans pause;  read without proper pauses:  ששה דברים עשו אנשי יריחו וכו' מרכיבין דקלים כל היום וכורכין3 את שמע וכו' (פסח' ד ח).  

— נִפע', * נִכְרַךְ, עתי' יִכָּרֵךְ, — שכרכוּ אותו: אמר ר' יונתן יכרך המת בסדינו (ירוש' תרומ' ח מו:).  שמא תכרך נימה אחת על בשרו (בבלי יומ' סט.).  ולא נתפרין (יריעות ספר תורה) בגידן ולא נכרכין בשערן (סופרים א א). — ובהשאלה, °נִכְרַךְ אחר פלוני, היה כָּרוּךְ אחריו: שמא בניו מן האחרת הם ונכרכו אחר זו המיוחסת (רמב"ם, אסורי ביאה כ ז). — °תנועות נִכְרָכוֹת, מדֻבקות: וזה כי לא יתכן שיהיה מהתנועות הנכרכות זמן מדובק נצחי (רלב"ג, מלחמ' ה' ו א יא).

— הִפע', * הִכְרִיךְ, — כמו הקל: המכריך סמרטוטין על עיניו ועל שוקיו ואומר תנו לסומא למוכה שחין זה סוף שהוא אומר לאמתו (אדר"נ ג).