*, ש"נ, מ"ר כְּרִיתוֹת, —  א) שה"פ מן כרת:  כנגד שלש כריתות שכרת הקב"ה עם ישראל (מכי' משפט' כ).  — ב) כמו השם כָּרֵת:  כל חייבי כריתות שלקו נפטרו ידי כריתתם (מכי' משפט' כמכות ג יה).  שלשים ושש כריתות בתורה הבא על האם ועל אשת האב וכו' (כרית' א א).  חמורות כריתות ומיתות בית דין (ירוש' שבוע' א לג:)  א"ר יוסי בר"ח שלש כריתות בעכו"ם למה אחת לכדרכה ואחת לשלא כדרכה ואחת למולך (בבלי סנה' סד:). — ג) °במלאכת הרפואה, כריתת חבורה וכדומה:  בכריתת החבורה וזולתה אם יצטרך לגלותה וכו' אמנם סכיני הכריתה החדים משתי פיות (קאנון ד ד א ז).  היה נער (אחד) ומצאו מורסא והיתה נכונה להכרת ופחד מן הכריתה ולקח מן הטריאק ועשה ממנו תחבושת והניח עליו (פרקי משה כד). ואם לא (יתרפא) יכרות אותו הרופא הבקי במלאכת רפואת העין ותהיה הכריתה בארך ולא ברחב (צרי הגוף לנתן פלקיירא, כ"י בריט"מ). — °כְּרִיתוֹת דרכים,  עי' ד.כָּרַת. — כְּרִיתַת האותיות, כמו °חִתּוּךְ האותיות, הוצאתן בכלי הדבור:  כי הדבור הוא הקול הנחדש על אופן בראיה וכו' עם היותו אותיות כרותות הכריתה המוסגלה  (ישועה בן יהודה הקראי, העריות).