*, ש"ז, —  שהמ"פ מן כָּשֵׁר, סגולת מה שהוא כָּשֵׁר, היתה לו שעת הַכֹּשֶׁר, שעה שהוא היה כָּשֵׁר:  סריס אדם חולץ וחולצין לאשתו מפני שהיתה לו שעת הכושר סריס חמה לא חולץ ולא חולצין לאשתו מפני שלא היתה לו שעת הכושר (יבמ' ח ד).  חטאת פסולה אין דמה טעון כבוס בין שהיה לה שעת הכושר בין שלא היה לה שעת הכושר (זבח' יא ב).  אם אמרת בבהמה טמאה שלא היתה לה שעת הכושר תאמר בטריפה שהיתה לה שעת הכושר (חול' ד ד).  היתה לה שעת הכושר ונפסלה דמה טעון כיבוס (תוספתא זבח' י ט).  טמאה לא היתה לה שעת הכושר טריפה היתה לה שעת הכושר (גמ' שם ע.).  מה לשוחט בפנים ומעלה בחוץ שהיתה לו שעת הכושר תאמר בשוחט חוץ ומעלה בחוץ שלא היתה לו שעת הכושר (שם קח.).  כאן (שאמר מטמא) שהיתה לה שעת הכושר כאן (שאינה מטמאה) שלא היתה לה שעת הכושר (מנח' קא:). בחזקת כֹּשֶׁר, בחזקת שהוא כָּשֵׁר:  בני מעים בחזקת כושר (ירוש'ברכ' ח ט ד).  שחטה ואכלו זאבים בני מיעיה כשרה שחזקת בני מיעים לכושר (שם ביצ' ג סב.). —  בְּכֹשֶׁר:  אי זהו סריס חמה ר' חייה בשם ר"י כל שלא ראתו החמה בכושר אפילו שעה אחת (ירוש' יבמ' ח ט ד). —  והשתמשו הפיטנים והמשוררים הרבה במלה זו:  מאחז שביל יושר והולך נתיב כושר ויטוש כמו נשר לחפצו וברצוניו (רה"ג, מכת' לר"א בן עטא, JQR, NSI, 240).  כרתי ברית לבחירי לפסוח ולשמור ימים כמדובר, כושר מאכל צלי ופת חריבה וארוחת ירק ובשביתת ימי קדש תתגבר (אזהרת ר"י ברצלוני, אמנם כי).  אסירים אשר בכשר שעשעת, בענם שוע צקונם שעת, גוי ואלהיו יחד הושעת (ר"א קליר, ב' פסח, אסירים).  גדלך מצפצפת ויחודך תומכת, דרכי מסלולך בכושר דורכת, היום כמה שנים עֻלך מושכת (ר"י בן אביתור, הושע', אלהים אמץ).  והעם חרדו ותמהו ופחדו ויגידו פועל אלהים, דברו בכושר נדיבי יושר ועשו כל אשר צוה אלהים (אזהר' רשב"ג, אמון יום זה).  לעמו הנחיל מדבש מתוקים, כשר אמונת עתים חשוקים, ידיעת חוסן וישועת נזיקים (רשב"י, ב' שבוע', תחתיות ארץ).  בתמו הלך ובכשרו עמד, יוצרו אהבו ובעיני נחמד (הוא, בשורי מעשהו).  צצו שועלים מחבלים כרמים להכרית מגפן שורש וזכרון, צררום בפרך נאקו ונושעו בכושר הררי קדם הוחק לזכרון (מוס' ב ר"ה, אפחד במעשי).  עיר ויושביה בכושר בחזותה, עלצה ותלך עמה שפחתה, על יי' השליכה יהבתה (שבת א חנכה, אודך כי).  היום הזה צוית לעשות לכפר פשע וקשר, בדם פרים ושעירים הנזרקים במזבח כושר (סליח' מוס' יוה"כ, מלכי מקדם).  משאת כפי מנחת ערב רצה נא בכושר, תכון תפלתי קטורת לפניך בתום וביושר (מנח' יוה"כ, משאת כפי).  חדל ישר מעט כשר אבל נסמך ובטוח, להודות לך כרב גדלך ערב שיחי כניחוח (ר"י הלוי, ישראל בחירי).  הגו בישר נעשה בכשר ונשמע כל אשר ידבר אלהים (הוא, יום בקול).