*1, כתובה, ש"נ, בכנ' כְּתֻבָָּתָּהּ, מ"ר כְּתֻבּוֹת, —  שטר הנשואים שהבעל כותב ונותן לאשה שהוא  נושא עפ"י החק הקבוע, Heirats-Vertrag; Contrat de marriage; mar. -contr.:  בתולה כתובתה מאתים ואלמנה מנה (כתוב' א א).  אלמנה גרושה וחלוצה מן הנשואין כתובתן מנה (שם ד).  לא כתב לה כתובה בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה מפני שהוא תנאי בית דין (שם ד ז).  נכסים בחזקתן כתובה בחזקת יורשי הבעל (יבמ' ד ג).  כנסה הרי היא כאשתו לכל דבר ובלבד שתהא כתובתה על נכסי בעלה הראשון (שם ד).  הנזקין שמין להן בעדית וב"ח בבינונית וכתובת אשה בזיבורית ( גיט' ה א).  אם אמרה (הסוטה) טמאה אני שוברת כתובתה ויוצאת (סוט' א ה).  ארוסה ושומרת יבם לא שותות ולא נוטלות כתובה ושבעלה בא עליה בדרך נוטלת כתובתה ולא שותה וכו' מעוברת חבירו ומניקת חבירו לא שותה ולא נוטלת כתובה (שם ד א-ג).  מעידים אנו באיש פלוני שגירש את אשתו ולא נתן לה כתובתה וכו' אומדין כמה אדם רוצה ליתן בכתובתה של זו (מכות א א).  נשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה אינו רשאי ליבטל (מפריה ורביה) אלא יוציא ויתן כתובה וכו' נישאת למי שאין לו אשה ובנים תצא שלא בכתובה מפני שנישואיה נישואי טעות (תוספתא יבמ' ח ד).  אשה יש לה כתובה פילגש אין לה כתובה (ירוש' כתוב' ה כט ד).  ראה (ריב"ז) ריבה אחת שהיתה מלקטת שעורים מבין גללי בהמתן של ערביים וכו' אמרה לו רבי זכור אתה כשחתמת על כתובתי אמר להן לתלמידיו זכור אני שחתמתי על כתובתה של זו והייתי קורא בה אלף אלפים דינרי זהב מבית אביה חוץ משל חמיה (בבלי שם סו:).  בראשונה היו כותבין לבתולה מאתים ולאלמנה מנה והיו מזקינין ולא היו נושאין נשים התקינו שיהיו מניחין אותה בבית אביה ועדיין כשהוא כועס עליה אומר לה לכי אצל כתובתיך התקינו שיהיו מניחין אותה בבית חמיה וכו' ועדיין כשכועס עליה אומר לה טלי כתובתיך וצאי (שם פב:).  למלך שנטל אשה ראשונה ולא כתב לה כתובה גירשה ולא כתב לה גט כך לשנייה ולשלישית ולא היה כותב להם כתובה ולא גט וכו' ראה ענייה יתומה בת אבות ביקש ליטול אותה אמר לשושבינו אל תנהוג בה כראשונות וכו' וכתוב לה כתובה (מד"ר במד' א).  אני נותן את בתי בכתובתה במדינה אחרת שתתכבד עם בעלה ביפיה ובחמדתה שהיא בת מלך (שם שה"ש, כרם היה).  למלך שנשא מטרונת וכתב לה כתובה מרובה וכו' הניחה והלך למדינת הים והיו חברותיה מונות לה וכו' והיתה נכנסת לתוך חופתה ופותחת כתובה וקורא בה ומוצאה אותה כתובה מרובה ומתנחמת לימים בא המלך וכו' אמרה לפניו אדוני המלך אילולי כתובתי מרובה שכתבת לי כבר היו חברותי מאבדות אותי ממך (פסיק' רבתי כא).  וישבתי על ספסל של שיש טהור שנתן לי אלישע אבי כי מחפץ יולדתי היה שהכניסה לו בכתובתה (ברייתא מפרקי מרכבה). — ומ"ר:  שני גיטין ושתי כתובות גובה שתי כתובות (כתוב' ט ט).  שיהיו שם נכסים שיש להן אחריות יותר על שתי הכתובות דינר (שם י ג). —  ואמר המליץ:  ואתמול שוטטו למצא מנוחה ועמי מצאו חפצן בשוטן, בעל בהן ואם תרצה לגרשן כתוב היום כתבתן וגטן (יצחק אבן עזרא, פניני השיר).  הדבר יצא מפי (שהסכמתי להשדוך) וימהרו ויקראו סופר, והביא העט והספר, וכתב לה כתבה, מיני ים רחבה וכו' ויקראו סופר לקים כל מהר כתבתה בפרושים, ויכתבו עלי שטר מחזק שריר בתוספת וחדושים (ר"י חריזי, תחכמ' ו).  וכאשר נכתבה הכתבה קראוה נגד היהודים, ואכתוב בספר ואחתום ואעד עדים (שם).