פ"י, כָּתַבְתָּ, כָּתְבוּ, אֶכְתֹּב, אֶכְתָּב-, תִּכְתֹּב, תִּכְתְּבוּ, יִכְתְּבוּ,כֹּתֵב, כֹּתְבִים, כָּתוּב, כְּתוּבָה, כְּתֻבִים, כְּתוּבוֹת, כָּתוֹב, כְּתוֹב, כָּתְבוֹ, בִּכְתוֹב, לִכְתֹּב, כְּתֹב, כתָב-, כָּתְבָהּ, כִּתְבוּ, כְּתַבְתָּם, אֶכְתֳבֶנָּה, יִכְתְּבוּהָ, כָּתְבֵם, — כָּתַב על אֶבֶן, על עץ, על חרס וכדומה, רשם אותיות שהן סימני קולות הדבור שעי"ז הקורא יודע מה היתה כונת הכֹתב לאמר, sehreiben; écrire; write: כְּתֹב זאת זכרון בספר (שמות יז יד).  כְּתָב-לך את הדברים האלה וכו' וַיִּכְתֹּב על הלחת את דברי הברית עשרת הדברים (שם נד כז-כח).  ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כָּתַבְתִּי להורתם (שם כד יב).  פסל לך שני לחת אבנים כראשנים וְכָתַבְתִּי על הלחת את הדברים אשר היו על הלחת הראשונים (שם לד א).   מחני נא מספרך אשר כָּתָבְתָּ (שם לב לב).  וְכֶתַב את האלת האלה הכהן בספר (במד' ה כג).  איש את שמו תִּכְתֹּב על מטהו (שם יז יז).  וְאֶכְתֹּב על הלחת את הדברים אשר היו על הלחת הראשנים (דבר' י ב).  וְכָתַב לו את משנה התורה הזאת על ספר (שם יז יח).  וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה (שם כד א).  וְכָתַבְתָּ על האבנים את כל דברי התורה הזאת באר היטב (שם כז ח).  ועתה כִּתְבוּ לכם את השירה הזאת (שם לא יט).  ויהי ככלות משה לִכְתֹּב את דברי התורה הזאת על ספר עד תמם (שם כד).  וַיִּכְתְּבֵם על שני לחות אבנים (שם ד יג).  וּכְתַבְתָּם (את הדברים האמורים שם) על מזזות ביתך ובשעריך (שם ו ט).  וַיִּכְתָּב-שם על האבנים את משנה תורת משה אשר כָּתַב לפני בני ישראל (יהוש' ח לב).  וַיִּכְתֹּב אליו את שרי סכות  ואת זקניה (שופט' ח יד).  וַיִּכְתֹּב בספר וינח לפני יי' (ש"א י כה).  וַיִּכְתֹּב דוד ספר אל יואב (ש"ב יא יד).  וַתִּכְתֹּב ספרים בשם אחאב (מ"א כא ח).  קח לך גליון גדול וּכְתֹב עליו בחרט אנוש למהר שלל חש בז (ישע' ח א).  ושאר עץ יערו מספר1 יהיו ונער יִכְתְּבֵם (שם י יט).  וקראת במגלה אשר כָּתַבְתָּ מפי את דברי יי' באזני העם (ירמ' לו ו).  ואת ברוך שאלו לאמר הגד נא לנו איך כָּתַבְתָּ את כל הדברים האלה מפיו ויאמר להם ברוך מפיו יקרא אלי את כל הדברים האלה ואני כֹּתֵב על הספר בדיו (שם יז).  שוב קח לך מגלה אחרת וּכְתֹב עליה את כל הדברים הראשנים (שם כח).  וָאֶכְתֹּב בספר ואחתם ואעד עדים (שם לב י).  העדים הַכֹּתְבִים בספר המקנה (שם יב).  שדות בכסף יקנו וְכָתוֹב בספר וחתום (שם מד).  הדבר אשר דבר ירמיהו הנביא אל ברוך בן נריה בְּכָתְבוֹ את הדברים האלה על ספר מפי ירמיהו (שם מה א).  נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אֶכְתֳּבֶנָּה2 והייתי להם לאלהים (שם לא לב).  והיו העצים אשר תִּכְתֹּב עליהם בידך לעיניהם (יחזק' לז כ).  יי' יספר בִּכְתוֹב3 עמים זה יֻלד בה (תהל' פז ו).  תורתי אל תשכח ומצותי יצר לבך וכו' כָּתְבֵם על לוח לבך (משלי ג א-ג).  העלה נדף תערוץ ואת קש יבש תרדף כי תִכְתֹּב עלי מררות ותורישני עונות נעורי (איוב יג כה-כו).  הן תוי שדי יענני וספר כָּתַב איש ריבי (שם לא לה).  ובמלכות אחשורוש בתחלת מלכותו כָּתְבוּ שטנה על ישבי יהודה וירושלם  עזר' ד ז.  אנחנו כרתים אמנה וְכֹתְבִים ועל החתום שרינו לוינו כהנינו נחמ' י א.  ויחלקום בגורלות וכו' וַיִּכְתְּבֵם שמעיה בן נתנאל הסופר (דהי"א כד ה-ו).  להשיב את הספרים מחשבת המן בן המדתא האגגי אשר כָּתַב לאבד את היהודים (אסת' ח ה).  וַיִּכְתֹּב בשם המלך אחשורוש ויחתם בטבעת המלך (שם י).  וַתִּכְתֹּב אסתר המלכה בת אביחיל ומרדכי היהודי את כל תקף לקים את אגרת הפרים הזאת השנית (שם ט כט). — ופָעו' כָּתוּב, ביחס להדבר שעליו כתבו, הלוח וכדומה: לחת אבן כְּתֻבִים באצבע אלהים שמות לא יח.  לחת כְּתֻבִים משני עבריהם מזה ומזה הם כְּתֻבִים (שם לב יה).  ויפרש אותה (את המגלה) לפני והיא כְתוּבָה פנים ואחור (יחזק' ב י). — וביחס להדברים שכתבום על הלוח וכדומה: כל חלי וכל מכה אשר לא כָתוּב בספר התורה הזאת (דבר' כח סא).  כל דברי התורה הזאת הַכְּתֻבִים בספר הזה (שם נח).  ורבצה בו כל האלה הַכְּתוּבָה בספר הזה (שם כט יט).  הלא היא (השירה) כְתוּבָה על ספר הישר (יהוש' י יג).  ויקנן דוד את הקינה הזאת וכו' הנה כְתוּבָה על ספר הישר (ש"ב א יז-יח).  ויתר דברי שלמה וכל אשר עשה וחכמתו הלוא הם כְּתֻבִים על ספר דברי שלמה (מ"א יא מא).  ויתר דברי ירבעם וכו' הנם כְּתוּבִים על ספר דברי הימים למלכי ישראל (שם יד יט).  חטאת יהודה כְּתוּבָה בעט ברזל בצפרן שמיר (ירמ' יז א).  ויכתב ירמיהו את כל הרעה אשר תבוא אל בבל אל ספר אחד את כל הדברים האלה הַכְּתֻבִים אל בבל (שם נא ס).  לעשות בהם משפט כָּתוּב (תהל' קמט ט).  הנה כְתוּבָה לפני (ישע' סה ו).  וכתב הנשתון כָּתוּב ארמית ומתרגם ארמית  עזר' ד ז. — הַכָּתוּב, כַּכָּתוּב, מה שכתוב: לא ימוש ספר התורה הזה מפיך וכו' למען תשמר לעשות ככל הַכָּתוּב בו  יהוש' א ח.  כאשר צוה משה עבד יי' את בני ישראל כַּכָּתוּב בספר תורת משה (שם ח לא).  ויעשו אנשי עירו וכו' כאשר כָּתוּב בספרים אשר שלחה (איזבל) אליהם (מ"א כא יא).  כי גדולה חמת יי' אשר היא נצתה בנו על אשר לא שמעו אבתינו על דברי הספר הזה לעשות ככל הַכָּתוּב עלינו (מ"ב כב יג).  והבאותי על הארץ ההיא וכו' את כל הַכָּתוּב בספר הזה (ירמ' כה יג).  ויפרש אותה (את המגלה) לפני וכו' וְכָתוּב אליה קינים והגה והי (יחזק' ב י).  ואגרת פתוחה בידו כָּתוּב בה בגוים נשמע וגשמו אמר אתה והיהודים חשבים למרוד (נחמ' ו ה-ו).  ואמצא ספר היחש העולים בראשונה ואמצא כָּתוּב בו אלה בני המדינה וכו' (שם ז ה-ו).  וימצאו כָּתוּב בתורה אשר צוה יי' ביד משה אשר ישבו בני ישראל בסכות בחג בחדש השביעי (שם ח יד).  וימצא כָתוּב אשר הגיד מרדכי על בגתנא ותרש  אסת' ו ב. —  ואדם כָּתוּב, ששמו רשום לענין מן הענינים: וישארו שני אנשים במחנה שם האחד אלדד ושם השני מידד ותנח עלהם הרוח והמה בַּכְּתֻבִים ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה (במד' יא כו).  בני לוי ראשי האבות כְּתוּבִים על ספר דברי הימים (נחמ' יב כג).  ויבאו אלה הַכְּתוּבִים בשמות (דהי"א ד מא). — כָּתַב את הארץ, רשם וכתב את גבוליה ושמות עריה וכדומה: הבו לכם שלשה אנשים לשבט ואשלחם ויקמו ויתהלכו בארץ וְיִכְתְּבוּ אותה לפי נחלתם (יהוש' יח ד).  ואתם תִּכְתְּבוּ את הארץ שבעה חלקים (שם ו). ויצו יהושע את ההלכים לִכְתֹּב את הארץ לאמר לכו והתהלכו בארץ וְכִתְבוּ אותה ושובו אלי וכו' וילכו האנשים ויעברו בארץ וַיִּכְתְּבוּהָ לערים לשבעה חלקים על ספר (שם ח-ט). — וצורת בית ותבניתו: צורת הבית ותכונתו ומוצאיו ומובאיו וכו' הודע אותם וּכְתֹב לעיניהם (יחזק' מג יא). — ובתו"מ: כמו במקרא: הכותב שתי אותיות והמוחק על מנת לכתוב שתי אותיות (שבת ז ב).  כתב במשקין במי פירות באבק דרכים באבק סופרים ובכל דבר שאינו מתקיים וכו' נתכוין לכתוב חית וכתב שתי זיינין (שם יב ה).  אין כותבין ספרים תפילין ומזוזות במועד (מו,ק ג ד).  כותב אדם תפילין ומזוזות לעצמו (שם).  הכל כשרין לכתוב את הגט וכו' האשה כותבת  את גיטה והאיש כותב את שוברו (גיט' ב ה).  אמרו לו נכתוב גט לאשתך ואמר להן כתובו אמרו לסופר וכתב ולעדים וחתמו אעפ"י שכתבוהו וחתמוהו ונתנוהו לו וחזר ונתנו לה הרי הגט בטל עד שיאמר לסופר כתוב ולעדים חתומו (שם ז ב).  הלומד לילד למה הוא דומה לדיו כתובה על נייר חדש והלומד לזקן למה הוא דומה לדיו כתובה  על נייר מחוק (אבות ד כ).  ומעשה בר' מאיר שהלך לאסיא לעבר שנה ולא מצא שם מגילה כתובה עברית כתבה מפיו וקראה מתוכה ( תוספתא מגי' ב ה).  הלכה למשה מסיני שיהו כותבין בעורות וכותבין בדיו ומסרגלין בקנה (ירוש' שם א עא ד).  אילולא שהדבר כתוב לא היה אפשר לאומרו (שם סוט' א יז ג).  שטר שכתוב בו ריבית (בבלי ב"מ עב.).  אין כותבין (את התורה) לא עברית ולא ארמית ולא מדית ולא יוונית וכו' עד שתהא כתובה אשורית מעשה בה' זקנים שכתבו לתלמי המלך את התורה יונית והיה היום קשה לישראל כיום שנעשה העגל (סופרים א ו-ז). — * כָּתַב לפלוני את נכסיו וכדו', כתב בצַוָאָה לפני מותו שנכסיו ינתנו לפלוני:  הכותב נכסיו לבניו צריך שיכתוב  מהיום ולאחר מיתה וכו' הכותב נכסיו לבנו לאחר מותו האב אינו יכול למכור מפני שהן כתובין לבן (ב"ב ח ז).  שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחרים (שם ט ו).  שהכותב חייתו לבנו ר"מ אומר כתב לו כלב וחכמים אומרים לא כתב לו כלב (תוספתא כלא' ה ז).  הרי שהלך בנו למדינת הים ושמע שמת בנו ועמד וכתב כל נכסיו לאחר ואח"כ בא בנו וכו' אין מתנתו מתנה שאלמלא היה יודע שבנו קיים לא היה כותבן (ב"ב קמו:). — ובמֶכֶר וכדו': היה חייב לו מעות וכתב לו שדהו במכר (ירוש' ב"מ ד י:).

— נִפע', נִכְתַּב, נכתָּב, יִכָּתֵב, תִּכָּתֶב, יִכָּתֵבוּ, יִכָּתְבוּן, — נִכְתַּב המכתב וכדו', שכתבו אותו: בסוד עמי לא יהיו ובכתב בית ישראל לא יִכָּתֵבוּ ואל אדמת ישראל לא יבאו (יחזק' יג ט).  מי יתן אפו וְיִכָּתְבוּן מלי מי יתן בספר ויחקו (איוב יט כג).  אם על המלך טוב יִכָּתֵב לאבדם וכו' ויקראו ספרי המלך בחדש הראשון בשלושה עשר יום בו וַיִּכָּתֵב ככל אשר צוה המן וכו' בשם המלך אחשורש נִכְתָּב ונחתם בטבעת המלך (אסת' ג ט-יב).  ויקשב יי' וישמע וַיִּכָּתֵב ספר זכרון לפניו ( מלא' ג יו).  תִּכָּתֶב זאת לדר אחרון ועם נברא יהלל יה (תהל' קב יט).  וַיִּכָּתֵב כל המשקל בעת ההיא (עזר' ח לד). — ובתו"מ: אין בין ספרים לתפילין ומזוזות אלא שהספרים  נכתבין בכל לשון ותפילין ומזוזות אינן נכתבות אלא אשורית רשב"ג אומר אף בספרים לא התירו שיכתבו אלא יוונית (מגי' א ח).  המביא גט ממדינת הים צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם (גיט' א א).  כל הגיטין שנכתבו ביום ונחתמו בלילה פסולין (שם ב ב).  כל גט שנכתב שלא לשם אשה פסול (שם ג א).  שהעיד (הנביא) להם על התורה שתכתב אשורית (זבח' סב.).  גדול שלום ששם הגדול שנכתב בקדושה אמר הקב"ה ימחה במים כדי להטיל שלום בין איש לאשתו ( מד"ר ויקר' ט).  כל מי שאינו עוקר ארז מלבנון אל יכתב באסטרטיא שלך (שם איכ', בלע ה'). — לְהִכָּתֵב, לִכָּתֵב, ליכתב: והלא היה ראוי זה (חדש טבת) ליכתב ראשון ולמה נכתב כאן כדי להסדיר חדשים כתיקנן (ר"ה יחזק'.).

— פִע', כִּתֵּב, כִּתֵּבוּ, מְכַתֵּב, — כמו קל, בנחץ הפעולה: הוי החקקים חקקי און וּמְכַתְּבִים עמל כִּתֵּבוּ (ישע' י א). — ואמר המשורר: אומר לפי הנח לזותך כי מכתב מהיר יכתב את לזות לשון ושפה ( ר"ש הנגיד, לכל זמן).  כל דוברי צחות לפניו נואלו ומכתבי ספר ובין נשאו, מסתופפים בכנף שלומיו ויישנו במתלעות ימים  ולא ייראו (רמב"?, עד מה בגרון, כ"י בוד?').  ראה העט ביד השר יכתב אבל ירקום וכברק ירוצץ (שם קעב).  

— הִפע', * הִכְתִּיב, — א) עשה שאחר יכתב:  והלא כבר הכתבתי בכל ביתי נאמן הוא וכו' והלא כבר הכתבתי אח לצרה יולד (מכי' בשלח ב ג).  כביכול הכתיב על עצמו שברא את עולמו בששה ימים ונח בשביעי (שם יתרו ז).  אמר לו הקב"ה (למשה) אני הכתבתי עליך שאתה עניו ואתה מקפיד על דבריי (מד"ר שמות ו).  שאלו היה ראובן יודע שהקב"ה מכתיב עליו ויצילהו מידם היה טוענו (את יוסף) ומוליכו אצל אביו ואלו היה יודע בועז שהקב"ה מכתיב עליו ויצבט לה קלי עגלים פטומים היה מאכילה (שם ויקר' לד).  וכי כל ימי חייו שפט שמואל את ישראל וכו' אלא אמר הקב"ה הריני מכתיב עליו כל ימי חייו שיקבל שכר כל ימים שהיה בעולם (שם במד' ג).  שלמה בנה בית המקדש וכו' ובשביל שנתן דוד נפשו על ביהמ"ק שנבנה וכו' לא קיפח הקב"ה שכרו אלא הכתיבו על שמו מזמור שיר חנכת הבית לדוד לשלמה אין כתוב כאן אלא לדוד (שם יב).  ואילו היה יודע אהרן שהקב"ה מכתיב עליו הנה הוא יוצא לקראתך בתופים ובמחולות היה יוצא לקראתו (שם ?ות, ויאמר לה).  אמרו ישראל לפני הקב"ה רבש"ע הכתבת לנו בתורתך זכור את אשר עשה לך עמלק לי עשה ולך לא עשה לא החריב את מקדשך (שם איכ', זכור ה').  אמר (הקב"ה) הכתבתי בתורתי לא תקום ולא תטור את בני עמך אבל נוקם את לאומות העולם (שם קהל', באשר דבר).  אמר לו הקב"ה שלמה  וכתוב יושר דברי אמת כבר הכתבתיהו על ספר הישר ( שם, ויותר שהיה).  אמרו לו ישראל רבון העולמים עד אימתי כך לא הכתבת בתורתך שלם ישלם המבעיר את הבערה ואתה הוא שהבערת ( פסיק' רבתי לג). —  °וְהִכְתִּיב את פלוני, במשמ' קרא לו מפיו למען יכתב לפי הקריאה, dictieren; dicter; dictate : ואמר כי אביו ז"ל הכתיב לו כמה וכמה גיטין ובכלם כתוב ימחא באלף (תשו' מהר"י קולון קסב). — ופשט שמוש זה בזמן החדש בדבור בפרט בבתי ספר העברים בא"י.  — ב) *כמו קל, בפרט בהדבור הכתיבה המלכות אנשי צבא, גזרה וקראה ואספה אנשים לצבא, z. Kriegesdinst ausheben; recruter; consign : זו מלכות אדום שהיא מכתבת טירוניא מכל אומות העולם (מד"ר בראש' מב).  למדינה שהיתה מכתבת ענקמון למלך והיתה שם אשה אחת והיה לה בן ננס והיתה קוראה אותו מקרוא לפרוס אמרה בני מקרוא לפרוס ואין אתם מכתיבין  אותו אמרו אם בעיניך מקרוא לפרוס בעינינו הוא ננס שבננסים (שם סה). — ובמשמ' זו הִכְתִּיב עצמו, בא ורשם שמו שהוא רוצה לעבד בצבא: בנימוסיות שלנו כל מי שהוא מכתיב עצמו שרגיון למלך הוא כופר באבותיו (פסיק' רבתי כג).  משל למי שהיה מכתיב טירוניא ובא אחד להכתיב לו את בנו אמר לו ראה לבני מה בחור מה גבור מה בעל קומה (אגד' בראש').

— הָפע', * הָכְתַּב, הוכתב, מוכתב, — שהכתיבוהו, בפרט לעבודת הצבא וכדומה: מי שהיה מוכתב באסטרטיא של מלך (קדוש' ד ה). — ובמשמ' רשום לענש, להריגה: המוכר עבדו לחבירו ונמצא גנב וכו' או שהיה מוכתב למלכות הרי זה מקח טעות (תוספתא ב"ב ד ז).  ליסטים מזויין או מוכתב למלכות (כתוב' נח.). —  ידו מֻכְתֶּבֶת למלכות, לקטעה: אומדין כמה אדם רוצה ליתן לקטוע לו ידו המוכתב למלכות בין סייף לסם (ב"ק פה.).  ידו מוכתבת לרבו ראשון (שלא יעשה בה מלאכה לרבו השני) (ערכ' יט:). — ובסהמ"א: הלא אנכי יצאתי בורח מלפניו והוא בקש להרגני ואני מוכתב למלכות והיה כל מוצאי יהרגני (ר"י אברבנאל, שמות).

 — אָבָק, *אבק סופרים. — §אַבְרוֹן. — אגרת. — *אות, אותיות. — *אלפבית, אלף=בית. — *אשורי, כתב אשורי. — * גויל. —גליון. — גרד. — °גרסה. — דיו. — °הֶעְתֵּק, °העתקה. — *זִיֵּף הכתב. — זִכָּרוֹן, °זכרון דברים. — חקק. — *חתימה. — חתם. — °טשטוש. — *טשטש. — יתד, °כתב יתדות. — *כותב אוּמן. — *כן. — כְּתֹבֶת. — °כתיב. — כתם. — *לבונאי, כתב לבונאי. — לוח. — °לפוף, אותיות לפופות. — מגלה. — °מחברת. — מחה. — *מחק. — מִכְתָּב. — *מַכְתֵּב. — §מכתבה. — מלה. — מסמר, °כתב המסמרות. — §מספג. — מרֻבע, * כתב מרֻבע. — °נוסח. —  °נוסחה. —  °נוצה. — *נייר. — סופר. — *ספג. — ספר. — *סרגל. — *סתומה. — עט, עי' במקומו. — *פתוחה. — * פתקה. — קו. — *קלף. — קסת. — קרא. — °רש"י, —  כתב רש"י. — רשם. — *שורה. — *שטב. — *שטר. — *שיטה. — *שרטוט. — שׂרט. — *שׂריטה. — *תֵּבָה. — *תָּג.